תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, מילות מפתח:איסור הלבנת הון
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
25/08/2021 |
כבוד השופט חגי טרסי
מחוזי מרכזתפ ****-**-**
36 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 80,000 ש"ח הושתו על נאשם בעבירות מס והלבנת הון - פס"ד פריג'
בית המשפט המחוזי גזר את דינו של נאשם בעבירות מע"מ והלבנת הון ל-36 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. נקבע כי הנאשם שימש ציר מרכזי בפעילות העבריינית הכוללת, במערך מתוחכם ומתוכנן היטב אשר פעל לאורך תקופה ארוכה בהיקפים כספיים ניכרים, תוך גרימת נזק ממשי לקופה הציבורית.
תחום: פסיקה
עמודים:3
מחוזי מרכז
תחום: חוזרים
עמודים:1
עליוןעא ****/**
העליון: שכר טרחת עו"ד בהליך אזרחי ישולם מכספי החילוט בהליך הפלילי בשל הלבנת הון - פס"ד וינברג
בית המשפט העליון קבל בחלקו ערעור של חברת עורכי דין להעביר לרשותם שכר טרחה בגין ייצוג משפטי מכספים שנתפסו בהליך פלילי. נקבע כי קיימת לזכותם של עורכי הדין זיקה משמעותית לכספים המגיעים להם לפי הסכם שכר הטרחה. יש להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי, כדי שיורה על שחרור חלק מהכספים התפוסים, באופן שיאפשר תשלום חלק משכרם.
תחום: פסיקה
עמודים:4
עליון
18/02/2021 |
עו"ד (רו"ח) גרמן חיות
תחום: שאלות ותשובות
עמודים:1
15/02/2021 |
עו"ד אורי גולדמן
תחום: שאלות ותשובות
עמודים:1
12/12/2020 |
כבוד השופטת שרית זמיר
מחוזי ת"אתפ *****-**-**
66 חודשי מאסר בפועל הושתו על מורשע בעבירות מס – בבסיס ביצוע העבירות עמד מניע בדמות בצע כסף והרצון להתעשר על חשבון כספי הציבור - פס"ד עליאש
בית המשפט המחוזי השית עונש של 66 חודשי מאסר בפועל על מורשע בעבירות מס והלבנת הון. נקבע כי חלקו של הנאשם במערך העברייני המסועף היה דומיננטי ומרכזי, זאת על אף שלא הוא היה מי שעמד בראש הפירמידה ומי שהיה הנהנה העיקרי מהכספים. הנאשם החזיק בתפקיד מרכזי שבלעדיו ביצוע העבירות לא היה מתאפשר -כמי שהוציא את החשבוניות הפיקטיביות, ביצע בעצמו את כל פעולות הלבנת הכספים שהתקבלו כנגד אותן חשבוניות, והלכה למעשה היווה חלק מרכזי בעשייה העבריינית, הניע אותה ואפשר הוצאתה לפועל.
תחום: פסיקה
עמודים:3
מחוזי ת"א
22/06/2020 |
עו"ד אורי גולדמן
תחום: שאלות ותשובות
עמודים:1
31/05/2020 |
השופט ה' קירש
מחוזי ת"אעמ ****-**-**
בשנת 2016 הורשע המערער עומרי חיון במשפט פלילי בעבירות הנוגעות לארגון ועריכה של הימורים ומשחקים אסורים, הלבנת הון והעלמת הכנסות. כחלק מן ההליכים הפליליים, חולטו כספים
השייכים למערער. הוא נדון לעונשי מאסר וקנס. בנוסף, הוצאה למערער שומת מס הכנסה לשנים 2010-2015 המבוססת על הפרשי הון וזאת בהליך אזרחי שהתקיים בגינו מול רשות המסים . פקיד השומה החליט בהסכמה עם המערער לאמוד את הכנסותיו לפי הטכניקה של חישוב הפרשי הון בלתי מוסברים בהסתמך על הצהרות ההון שהגיש המערער. במסגרתה של שומה זו נקבע כי ההכנסות שהובילו להיווצרותם של הפרשי ההון תסווגנה כהכנסות חייבות אשר לגביהן היה חייב בניהול פנקסים ולא ניהלם, כך ששיעור המס
בגינן ייקבע לפי סעיף 191ב לפקודה. הסכום שחולט בהליך הפלילי מגיע לכדי 74% מסך תוספת ההכנסה שיוחסה למערער בשומה. עניינו של ערעור זה בשאלת זכות המערער להפחית את הכנסתו החייבת בסכום החילוט – או בדרך הפחתת היקף ה"הכנסה" בידיו, או בדרך של התרת ניכוי הוצאה בחישוב ה"הכנסה החייבת". ביהמ"ש קבע, כי מעשה החילוט לפי חוק איסור הלבנת הון נבע מרכוש שהושג כתוצאה מביצוע העבירה. בידי חיון נוצרה הכנסה מארגון ועריכת הימורים ומשחקים אסורים, הכנסה זו לא "התאפסה" בעקבות מתן צו החילוט. עם זאת, ביהמ"ש ציין כי בגישה זו, עלול להיות מוטל מס על התעשרות שלא נותרה, בידי המערער. יתרה מזאת, לקופה הציבורית נכנסים כספי החילוט וגם כספי המס. לפיכך, יש לבחון שיקולים אלה, הראויים לבוא לידי ביטוי במסגרת האיזון בנושא התרת ההוצאה.
תחום: פסיקה
עמודים:50
מחוזי ת"א
31/05/2020 |
כב' השופט ה' קירש
מחוזי ת"אעמ ****-**-**
כספים שחולטו למי שהורשע בהליך פלילי בגין עבירות הימורים ומשחקים לא חוקיים – יוכרו כהוצאה וייחשבו כהקטנת הכנסות בסכום החילוט – פס"ד רועי חיון
בשנת 2016 הורשע המערער עומרי חיון במשפט פלילי בעבירות הנוגעות לארגון ועריכה של הימורים ומשחקים אסורים, הלבנת הון והעלמת הכנסות. כחלק מן ההליכים הפליליים, חולטו כספים
השייכים למערער. הוא נדון לעונשי מאסר וקנס. בנוסף, הוצאה למערער שומת מס הכנסה לשנים 2010-2015 המבוססת על הפרשי הון וזאת בהליך אזרחי שהתקיים בגינו מול רשות המסים . פקיד השומה החליט בהסכמה עם המערער לאמוד את הכנסותיו לפי הטכניקה של חישוב הפרשי הון בלתי מוסברים בהסתמך על הצהרות ההון שהגיש המערער. במסגרתה של שומה זו נקבע כי ההכנסות שהובילו להיווצרותם של הפרשי ההון תסווגנה כהכנסות חייבות אשר לגביהן היה חייב בניהול פנקסים ולא ניהלם, כך ששיעור המס
בגינן ייקבע לפי סעיף 191ב לפקודה. הסכום שחולט בהליך הפלילי מגיע לכדי 74% מסך תוספת ההכנסה שיוחסה למערער בשומה. עניינו של ערעור זה בשאלת זכות המערער להפחית את הכנסתו החייבת בסכום החילוט – או בדרך הפחתת היקף ה"הכנסה" בידיו, או בדרך של התרת ניכוי הוצאה בחישוב ה"הכנסה החייבת". ביהמ"ש קבע, כי מעשה החילוט לפי חוק איסור הלבנת הון נבע מרכוש שהושג כתוצאה מביצוע העבירה. בידי חיון נוצרה הכנסה מארגון ועריכת הימורים ומשחקים אסורים, הכנסה זו לא "התאפסה" בעקבות מתן צו החילוט. עם זאת, ביהמ"ש ציין כי בגישה זו, עלול להיות מוטל מס על התעשרות שלא נותרה, בידי המערער. יתרה מזאת, לקופה הציבורית נכנסים כספי החילוט וגם כספי המס. לפיכך, יש לבחון שיקולים אלה, הראויים לבוא לידי ביטוי במסגרת האיזון בנושא התרת ההוצאה.
תחום: פסיקה
עמודים:1
מחוזי ת"א
02/12/2019 |
עו"ד ורו"ח יעקב דהן
תחום: מאמרים
עמודים:2
24/11/2019 |
עו"ד טל בן משה
תחום: שאלות ותשובות
עמודים:2
19/11/2019 |
עו"ד אורי גולדמן
תחום: שאלות ותשובות
עמודים:1
31/10/2019 |
עו"ד ורו"ח אריה רמי
תחום: מאמרים
עמודים:2
17/07/2019 |
עו"ד אורי גולדמן
תחום: שאלות ותשובות
עמודים:1
