שכר מרצים הצג הכל

מס הכנסה
שכר מרצים הוא תשלום שניתן עבור שירותים מקצועיים כגון: הרצאה, הוראה, הדרכה, תרגול או השתתפות במופע שאינו מופע אמנותי. שכר זה, בין שהוא חד-פעמי ובין שניתן במשך תקופה קצרה חייב בתשלום מס כמו כל הכנסה.
על פי סעיף 164 לפקודת מס הכנסה, סכומים המשתלמים למקבל בידי חייב (בין שבכסף ובין שבשווה כסף) חייב לנכות מתשלום זה מס הכנסה במקור, בשיעורים הקבועים בתקנות מס הכנסה (ניכוי מסוגי שכר מסויימים), התשכ"ז-1967. שיעור המס המנוכה במקור משכר מרצים על פי התקנות הוא בשיעור המס השולי המרבי (48% בשנת המס 2014).
אם מקבל שכר המרצים נרשם כעצמאי אצל פקיד השומה (וכן נרשם כעוסק במשרדי מע"מ), הוא רשאי לקזז הוצאות שהיו כרוכות בהשגת ההכנסה הנובעת משכר המרצים. הוצאות אלה יכולות לכלול, בין היתר, הוצאות בשל מינויים לכתבי עת מקצועיים, ספרות רלוונטית וכו'.
ביטוח לאומי
מהיבט חוק הביטוח הלאומי, על פי הוראות סעיף 6 לתוספת הראשונה שבצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים) ייחשב מרצה לעובד, והמשלם את גמול העבודה יהא חייב לשלם דמי ביטוח בעדו, אם הסכם העבודה נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות, או למתן סדרה של שבע הרצאות או שבעה שיעורים.
ככלל קובע צו סיווג מבוטחים את מעמדו של מבוטח, כעובד או כעובד עצמאי, בנסיבות שבהן לולא האמור בצו, היה מעמדו של המבוטח שונה.
חובת תשלום דמי הביטוח בעניינו של מרצה, שמתקיימים בו התנאים האמורים בצו דלעיל, חלה על משלם גמול העבודה [ולא על המרצה], והוא רשאי לנכות את חלק העובד בדמי הביטוח מהגמול המשולם בעד העבודה; וזאת בין שמתקיימים במרצה תנאי ההגדרה "עובד עצמאי" שבחוק הביטוח הלאומי ובין שאינם מתקיימים.
להלן פרשנות תחום הביטוח במוסד לביטוח לאומי לסוגיות שעולות מצו סיווג מבוטחים ונדונו לעיל:
ככלל בא הצו בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים לתת כיסוי ביטוחי למבוטחים, "שנופלים בין הכיסאות". מטרת הצו היא לתת הגנה ביטוחית למקרים שאינם ברורים דיים.
לאור זאת, אם קיימת מערכת יחסים מובהקת בין הצדדים, אשר לפיה מתקיימים יחסי עובד ומעביד, הרי אין הפקיד זקוק לצו כדי לקבוע את המעמד כעובד שכיר.
בעת בחינת התנאים בצו, לדוגמה מרצה שמרצה במשך תקופה מסוימת, בוחנים במוסד לביטוח לאומי את אשר קרה בפועל ולא בהכרח את תנאי ההתקשרות הרשומים בחוזה. זאת מכיוון שייתכן מצב שבו סוכם דבר אחד בעל פה ובפועל בוצע משהו אחר.