''חדשות המס'' - מבית חשבים

בדומה למקצועות אחרים המוסדרים על ידי הוראות החוק, גם על רואי חשבון חלה מגבלה לגבי הדרכים המותרות לפרסום פעילותם, וזאת לטובת שמירה על כבוד המקצוע והגנה על השירות הניתן בידי הפרופסיה בלבד. מקצוע ראיית החשבון מוסדר מכוח חוק רואי חשבון, תשט"ו-1955 (החוק) ומכוחו נקבעו תקנות וכללים שונים. במאמר זה נסקור בקצרה את הדרכים המותרות עבור רואי החשבון בארץ הרשאים לפרסם את עצמם. זאת כפי שקבוע בתקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע).

ב-2016 חתם מנהל רשות המסים על הסכם רשויות מוסמכות לחילופי מידע אוטומטי בנוגע ליישום דיווח של קבוצות רב לאומיות, זאת, על ידי הגשת דיווח שנתי על כלל הישויות בקבוצה הרב לאומית (CBCr). ביולי 2022 פורסם תיקון לפקודה בו בוצע תיקון לתקנות מ"ה קביעת תנאי שוק שעל פיו קבוצה רב לאומיות עם מחזור מאוחד של מעל 3.4 מיליארד ₪, ואשר ישות האם הסופית שלה היא תושבת ישראל, תחויב להגיש לרשות המסים בישראל דוח שנתי מקוון (בקובץ XML) הכולל נתונים כספיים ועסקיים, בהתאם לטופס שייקבע המנהל, על כלל הישויות בקבוצה בגין שנת המס 2022 ואילך תוך 12 חודשים מתום שנת המס. דו"ח זה יועבר במסגרת חילופי מידע אוטומטיים למדינות אחרות, בהן קיימות ישויות של הקבוצה הרב לאומית, שהן צד להסכם עליו חתמה ישראל

מצורף בזה "לוח ניכויים" שנתי לשנת המס 2022המרכז, בין היתר, הנחיות למעסיקים ולמנכים אחרים שבוצעו במהלך שנת המס, כולל סכומים מעודכנים לשנה הרלוונטית. הנחיות אלו מתייחסות, בן היתר, לניכויים מהכנסתו של שכיר וכן הנחיות בתחומים אחרים המסייעות לכל אזרח או תושב המדינה.

נדחתה תביעה לביטול שומה שערך מנהל מיסוי מקרקעין ו"נכרכה" בתביעה לביטול הסכם קומבינציה בהליך אזרחי. נקבע כי הסוגיה המינהלית בתביעה נגד המנהל אינה ענין אגבי אלא היא העניין עצמו. אין מקום לנהל את ההליך נגד רשות המסים אגב תביעה אזרחית רגילה המוגשת נגד הצד להסכם.

אושר הסדר טיעון שנחתם עם חברת LLD של לב לבייב ועם חשב החברה, לאחר שהורשעו בהברחת יהלומים החשודים כ"יהלומי דמים". נקבע כי בעבירות המבוצעות ממניע כלכלי, ישנה חשיבות בהטלת ענישה כספית, אשר יהיה בה פוטנציאל מעקר ביחס למוטיבציה העבריינית. הסדר הטיעון כולל רכיב חילוט בסכום משמעותי - מעל 25 מיליון שקלים.

בהתאם לחוזר המע"מ שצוין בשאלה יתווסף לשכר הטרחה שנפסק לצד הזוכה סכום המע"מ החל עליו, כאשר שכר הטרחה וכן החזר הוצאות שפוסק בית המשפט לא ייחשבו ל"עסקה" החייבת במס. סוגיית החזר המע"מ בגין סכומים שאותם רשאי בעל הדין לנכות כמס תשומות מוסדרת למעשה בתקנות סדר הדין עצמן שקובעות (כיום במסגרת תקנה 153(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018) כי בית המשפט יכלול בשכר טרחת עורך הדין סכום בגין מע"מ זולת אם סבר כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות בשכר הטרחה. בכך למעשה ניתן מענה למצב המוזכר בשאלה שבמסגרתו התביעה היא בעניין עסקי שלגביו ניתן לנכות את מס התשומות.