לעיתים, עקב מחלה או תאונה, מאבד העובד את היכולת להמשיך ולעבוד באופן זמני או באופן קבוע.על מנת לאפשר לעובד כזה להמשיך ולפרנס את עצמו, קיימות מסגרות שונות המבטחות מקרים כאלה: המוסד לביטוח לאומי - המעניק קצבה נכות או נפגעי עבודה.תוכנית ביטוח חיים או מנהלים - אם נכלל בהם ביטוח אובדן כושר עבודה, בין אם מומן על-ידי העובד או על-ידי המעביד.תוכניות הפנסיה למיניהן - שבמסגרתם נכלל הביטוח הנ"ל.

עובד, שמתפטר עקב העתקת מקום מגוריו לישוב שנמנה עם סוגי ישובים שנקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, כישובים באזור פיתוח, זכאי לפיצויי פיטורים, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק. כמו כן, לעיתים המגורים בישוב יזכו את העובד בהטבות מס.

אחד מבני הזוג שבן זוגו נפטר

במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2011 תוקן סעיף 32(1) לפקודת מס הכנסה ובוטל הפטור על הוצאות אש"ל, החל מיום 1.1.2011. הגדרת המונח "הוצאות אש"ל" - כפי שהיה בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972 לפני ביטולן ביום 1.1.2011. "הוצאות אש"ל" - הוצאות שהוציא יחיד בשל ארוחת בוקר, ארוחת צהרים או ארוחת ערב בנסיבות המצדיקות את התרת הניכוי, לרבות מהות העיסוק וזמני השהות והכול בסכומים שלא יעלו על הסכומים שיקבע שר האוצר מעת לעת, בהתחשב בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן.

בהסכמי עבודה רבים נקבעה זכותם של העובדים לביגוד מהמעביד.אין חובה למתן ביגוד מכוח החוק.הביגוד מסופק באחת משלוש דרכים: המעביד מספק את הביגוד עצמו לעובד; העובד מקבל שוברים לקניית ביגוד; במשכורת העובד נכלל רכיב שכר המכונה "ביגוד".

תושבי ישראל מבוטחים בביטוח בריאות במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, החל משנת 1995. עד לאותה שנה הייתה הצטרפות לביטוח רפואי וולונטרית. השירות הרפואי, שלו זכאי כל תושב ישראל על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ניתן באמצעות קופת החולים שהוא חבר בה.

ביטוח פנסיוני שנועד להבטיח למבוטח ולבני משפחתו (או למוטב אחר שקבע המבוטח) הכנסה, בצורה של תשלום חד-פעמי או קבוע, בתקופה שבה יפסיק המבוטח לעבוד, עקב מוות.

הביטוח הלאומי הוא מרכיב בסיסי ביישומה של מדינת רווחה, ולו שתי מטרות עיקריות: לספק לאזרח פרנסה בתקופות שאינו מסוגל לפרנס את עצמו, באופן זמני או קבוע: בעת אבטלה, פגיעה בעבודה, לידה ועוד.בישראל נכלל בקטגוריה זו גם שירות מילואים.להבטיח רמת חיים מינימלית הולמת (הבטחת הכנסה), כך שימנע מצב של עוני.

תוכנית ביטוח חיים שהמקור לתשלום הפרמיות עבורה הוא הניכוי מהעובד לתגמולים, הפרשת המעביד לתגמולים והפרשת המעביד לפיצויי פיטורים.
הפרמיה הראשונית לרכישת ביטוח חיים זה נקבעת לפי שכרו של העובד, בהתאם לאחוזים המקובלים לביטוח פנסיוני.
לאחר מכן מוצמדת הפרמיה למדד או לגובה השכר.

כלל התוכניות שנועדו להבטיח לעובד ולבני משפחתו הכנסה בתקופה שבה יפסיק העובד לעבוד, עקב נכות, זיקנה או מוות.
בתוכניות אלה נכללים קרן פנסיה, פנסיה תקציבית, ביטוח מנהלים וקופת תגמולים לשכירים.
כל התוכניות מבטיחות לעובד הכנסה לעת זיקנה, אך הן נבדלות בתנאיהן.
על-מנת לעודד את העובד לביטוח פנסיוני, מעניקה פקודת מס הכנסה ניכוי או זיכוי ממס הכנסה בגין החיסכון של העובד, ופוטרת ממס (בגבולות תקרה) את הפרשת המעביד למטרה זו.

בהתאם לחוק עובדים זרים, חלה חובה על מעביד להסדיר על חשבונו ביטוח רפואי לעובד זר שיכלול סל שירותים כפי שיקבע שר הבריאות בצו. הצו מונה רשימה של שירותי בריאות, אשר יבטיח הביטוח הרפואי אותו יסדיר המעביד, כגון, סל טיפולים הכולל את כל השירותים המנויים בתוספת השניה לחוק ביטוח בריאות וסל תרופות כפי שמופיע בצו בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות).

בסיס חישוב מס הכנסה במועד קבלת התשלום

הגיל לקבלת קצבת זקנה אשר מותנה בהכנסותיו של המבוטח

הגיל שבהגיעו אליו זכאי אדם לפרוש מעבודתו מחמת גילו ולקבל, בהתקיים התנאים הקבועים לכך על פי דין או הסכם, גמלה בשל פרישתו מעבודתו.בהתאם לחוק גיל הפרישה יועלה בהדרגה ל-67 שנה לגבר ול-64 שנה לאשה.עד לשינוי זה היה גיל הפרישה לגבר 65.לאוכלוסיות מסוימות נקבע גיל פרישה שונה מהמקובל.לשופטים, למשל, גיל הפרישה הוא 70 שנה, ללא תלות במינו של השופט.

כאשר קובעים בהסכם עבודה כי שכר העבודה ישתלם בנטו, קרי - שהשכר שישתלם לעובד יהיה בסכום קבוע, שלא יפחת מסכום מסוים לאחר ניכויי חובה - חלה על המעביד, כמי שאחראי לפי סעיף 164 לפקודת מס הכנסה לניכוי מס במקור, לשלם סכום מסוים לכיסוי הניכויים השונים למס הכנסה ולביטוח לאומי.בהתאם לכך, חייב המעביד לשלם לעובד שכר ברוטו כזה, שלאחר ניכויי החובה השונים ממנו, הסכום שיישאר בידי העובד יהיה בגובה שכר הנטו שנקבע בהסכם.חישוב הסכום שנועד להשתלם לכיסוי ניכויי החובה השונים לרשויות המס השונות, והתאמתו לשכר הנטו שנקבע, מכונה גילום.כמו כן, בהסכמי עבודה רבים ניתנות לעובדים טובות הנאה שונות, כגון שווי רכב, שווי מתנות וכו`, שחייבות במס הכנסה.על מנת שלא לגרוע משכרו הרגיל של העובד כתוצאה מניכוי המס בגין טובת ההנאה, ישנם מעבידים שמוסיפים למשכורתו של העובד סכום מסוים כזה, שלאחר ניכוי המס בגין שווי ההטבה עדיין נותר בידי עובד השכר הרגיל שהיה משתלם לו ללא התוספת.גם פעולה זו מכונה גילום.

מי שמקבל פנסיה. הפנסיונרים נחלקים לקבוצות אחדות בהתאם לסיבת זכאותם לפנסיה, כגון עובד שפרש לפנסיה, שאיריו של עובד שנפטר, שאיריו של פנסיונר שנפטר. מרבית הפנסיונרים אינם מקבלים פנסיה ממעבידם לשעבר, אלא מקרנות הפנסיה או מחברות הביטוח שבהן בוטחו בעת עבודתם. עובדים שהיו מבוטחים בפנסיה תקציבית מקבלים פנסיה מהמעביד, וכן ישנם מקרים של עובדים שפרשו לפנסיה מוקדמת, ומקבלים תשלומי פנסיה מהמעביד עד המועד שבו יהיו זכאים לפנסיה מקרן הפנסיה.

תשלום חודשי הניתן לאדם על-ידי גורם מבטח, בהתאם לקיום נסיבות המצדיקות את מתן הגמלה. גמלאות ניתנות במסגרת ביטוח חיים, פנסיה, וביטוח-לאומי

ביטוח אבטלה נועד להבטיח למובטל שלא מרצונו אמצעי מחיה בתקופת האבטלה, ועד שיעלה בידו להיקלט בעבודה.

כל תושב ישראל מבוטח בביטוח בריאות בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. כל תושב ישראל בן 18 ומעלה חייב לשלם דמי ביטוח בריאות למוסד לביטוח לאומי, חוץ מעקרת בית (אבל עקרת בית המקבלת קצבת זקנה או שמשולמת לבן זוגה תוספת לקצבת זקנה חייבת בתשלום). תשלומי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות מחושבים על-פי גובה ההכנסות שיש למבוטח מעבודה ושלא מעבודה, וכן בהתאם לסיווג כעובד שכיר/עובד עצמאי/מי שאינו עובד כלל.

דמי הביטוח הלאומי הינם תשלומי חובה מכוח חוק הביטוח הלאומי, שחלים על כל תושבי המדינה שמלאו להם 18 שנים, למעט עקרת בית (אשה נשואה שאינה עובדת מחוץ למשק ביתה).כמו כן, ישנם חריגים הפטורים מתשלום דמי ביטוח במקרים המפורטים בחוק, כגון מקבל קצבת נכות שאין לו הכנסה, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד הזמן שמגיעה לו הקצבה או מקבל קצבת נכות שנקבעה לו דרגת אי כושר להשתכר, בשיעור של 75% לשנה לפחות, או לצמיתות.הביטוח הלאומי הוא מעין ביטוח חובה שמקורו בחוק, ודמי הביטוח מהווים את מקור המימון העיקרי של הגמלאות הניתנות למבוטחים מכוחו, על ענפי הביטוח השונים.הביטוח הלאומי כולל 13 ענפי ביטוח, ושיעור דמי הביטוח נגזר ממספר הענפים שבהם מבוטח האדם.מספר ענפי הביטוח שבהם מבוטח אדם, תלוי על פי רוב בגיל או בשאלה אם המבוטח הוא עובד או עצמאי או אם הוא אינו עובד ואינו עצמאי..חובת תשלום דמי הביטוח חלה על המבוטח גם כשהוא נעדר מישראל היעדרות זמנית.תשלומי הביטוח הלאומי הינם פרוגרסיביים.קיימות 2 מדרגות הכנסה, לפיהן נקבע שיעור שונה לדמי הביטוח..

תשלומי המעביד והעובד לתכניות ביטוח פנסיוני שונות הנגזרות משכר העובד. כיום, הפרשות מעביד יכולות להגיע עד שיעור של 7.5% משכרו של העובד ואילו של העובד ל - 7% משכרו, על מנת ליהנות מהטבות המס. בקרנות הפנסיה הותיקות קיימת חובה חוקית להגדיל את שיעור דמי הגמולים.

סכום המשולם לעובדים, בדרך-כלל בחודשי הקיץ יוני/יולי, שנועד למימון נופש לעובד.התשלום תלוי בשנות הוותק של העובד, הקובעים את כמות ימי ההבראה שלהם הוא זכאי, וכן בתעריף יום הבראה המתעדכן משנה לשנה.במגזרי המשק השונים קיימים הסכמים קיבוציים שמגדירים את כמות הימים המגיעה לכל עובד.ההסכם הקיבוצי שנחתם בין ההסתדרות הכללית ללשכת התאום של הארגונים הכלכליים, מוחל בצו הרחבה על כלל העובדים במשק שלגביהם אין הסכם ספציפי.

מתן היתר להעסקת עובד זר בענף הבניין בהתאם לחוק עובדים זרים והארכת תוקפו של היתר כאמור מותנים בתשלום דמי היתר.

למימון פעולתו של ארגון העובדים משמשים דמי חבר המנוכים משכרם של העובדים החברים בארגון זה.דמי החבר בהסתדרות החדשה ובהסתדרות העובדים הלאומית הם בשיעור 0.95% מהשכר החייב בדמי ביטוח לאומי, בגבולות התקרה הקבועה.

סכום כספי, אשר משולם לאישה עובדת שיצאה לחופשת לידה. דמי הלידה נועדו לפצות את היולדת על אובדן שכרה או הכנסתה בפרק הזמן שאין היא עובדת לרגל ההיריון והלידה. חוק הביטוח הלאומי קובע, כי מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע, או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע, תהיה זכאית לדמי לידה בעד פרק זמן של 14 שבועות. היום הקובע מוגדר בחוק, כיום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהיריון שנסתיים בלידה, שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה. דמי הלידה ליום יחושבו לפי השכר הרגיל של העובדת, אשר הוא החלק התשעים מהכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע עד לתקרה הקבועה בחוק. אב זכאי להחליף את בת זוגו בחלק מחופשת הלידה, ולקבל דמי לידה בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.

סכומים אשר מנוכים מהתשלומים המשולמים לתכניות ביטוח פנסיוני, על מנת לכסות את הוצאות החברה המנהלת את התכניות. בחודש אוקטובר 2003 הונהג לראשונה תשלום דמי ניהול מהגימלה המשולמת למקבלי פנסיה אשר מבוטחים בקרנות הפנסיה הותיקות.

במסגרת ענף ביטוח נפגעי עבודה של המוסד לביטוח-לאומי, עובד שכתוצאה מפגיעה בעבודה אינו מסוגל לעבוד, זכאי לדמי פגיעה עבור התקופה שבה אינו עובד בשל פגיעתו ולכל היותר עבור 91 יום שלאחר יום הפגיעה.תקופה זו אינה חייבת להיות רצופה.אם גם לאחר תקופה זו העובד אינו מסוגל לעבוד, עליו לתבוע קצבת נכות.

מניעת פגיעה שרירותית בשכרו של העובד על-ידי מעבידו.בחוק הגנת השכר נקבע מועד תשלום השכר, ונקבע פיצוי גבוה למקרה של הלנת שכר.כמו כן מגביל החוק את יכולתו של המעביד לנכות סכומים משכרו של העובד.

הודעה מראש על פיטורין, שחייב מעביד לתת לעובד, או הודעה על התפטרות שחייב עובד לתת למעביד.מטרת ההודעה לאפשר למעביד או לעובד תקופת התארגנות, מציאת מחליף או עבודה חלופית.תקופת ההודעה המוקדמת תלויה בוותק של העובד, ומעוגנת בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א - 2001.

בפקודת מס הכנסה, הוצאה שניתן להפחיתה מההכנסה של עסק או של אדם, כך שסכום ההוצאה לא ייכלל בהכנסה החייבת.המשכורת המשולמת לעובד היא הוצאה מותרת בניכוי למעסיק.לעתים נקבעת תקרה לגובהה של ההוצאה המותרת בניכוי.דוגמה: ההוצאה לרכישת כרטיס טיסה לנסיעה עסקית לחו"ל מותרת בניכוי בגבולות מחירו של כרטיס במחלקת עסקים.הוצאה שאינה מותרת בניכוי היא הוצאה עודפת.

בחוקי העבודה אין כל הוראה המחייבת מעסיק בכיסוי הוצאות לינה של עובד, זאת כל עוד לא נקבע אחרת בהסכם קיבוצי/צו הרחבה/חוזה עבודה אישי/נוהג במקום העבודה.

ניכוי במקור של מס הכנסה מהווה קירוב טוב למדי של מס הכנסה שבו חייב העובד, אך לא תמיד הוא מדויק, משום שלא כל הקלות המס הן בסמכות המעביד, ולא תמיד ידועים למעביד כל פרטי ההכנסות של העובד. החישוב המדויק והסופי של המס נעשה על-ידי פקיד השומה בעקבות הגשת הדין וחשבון השנתי. כתוצאה מחישוב זה ייתכן שהנישום זכאי להחזר מס, כלומר להחזר מס עודף שנוכה ממנו בשלב הניכוי במקור. כך, גם יכול ומבוטח יהיה זכאי להחזר מס אם לא ניצל, בעת ההפקדה או המשיכה של הכספים, את כל הטבות המס המגיעות לו.

שיפור בתנאים או תוספת שכר הניתנים לעובד, בכסף או בשווה כסף.

כדי לעודד את הציבור להפקיד כספים בחסכון ארוך טווח, נחקקו חוקים המזכים את החוסכים בהטבות מיוחדות אשר מקטינות את חבות המס (ניכוי) או מעניקות החזר מס (זיכוי), כמו גם פוטרות ממס, באופן מלא או חלקי, סוגים מסוימים של פעולות.

המרת הכנסות עתידיות לסכום מזומן שווה ערך. היוון קיצבה הינו היוון 25% מהפנסיה הצפויה לפנסיונר, או לשאריו, לתקופה של עד 5 שנים במטרה להעניק לפורש אפשרות לקבל לצרכיו מענק חד פעמי על חשבון הפנסיה. ההיוון הוא בגובה של 25% מהפנסיה הצפויה לתקופה של עד 5 שנים. במשך תקופת ההיוון מקבל העמית פנסיה חודשית מופחתת בשיעור ההמרה. בתום תקופת ההיוון תשלם הקרן לפנסיונר שהיוון את מלוא הפנסיה שהיה זכאי לה על פי התקנות לולא היוון.

חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל, התשס"ג-2003 קבע את חובתו של מעסיק בתשלום היטל על שכר המשולם לעובד זר. סעיף 45(א) לחוק קובע, כי מעסיק חייב בהיטל שישולם "מסך כל ההכנסה של עובד זר ששילם בשנת המס".

הכנסה שעליה מוטל מס הכנסה.
הכנסתו החייבת של העובד (לצורך חישוב מס הכנסה) היא הכנסת עבודה שממנה הופחתו הסכומים הפטורים ממס והניכויים.

הכנסה מזכה מוגדרת בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה כסך כל הכנסתו החייבת של יחיד, (עד לתקרה 7,300 ש"ח לחודש בשנת 2006). בגין חיסכון בקופת גמל לשכירים, בגבולות 7% מההכנסה המזכה, זכאי העובד לזיכוי ממס (כלומר להפחתה מסכום המס שחושב לו) בגובה 25% או 35% מהניכוי לקופת-הגמל.

הכנסה שמקבל אדם כתוצאה מעבודתו, כשכיר או כעצמאי, להבדיל מהכנסה שמקורה בהון, בנכסים (כגון שכר דירה) ועוד. שיעורי מס הכנסה ההתחלתיים החלים על הכנסה מיגיעה אישית נמוכים מאלה החלים על הכנסה חייבת הנובעת ממקורות אחרים.

הכנסת עבודה מוגדרת בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, כדלקמן: השתכרות או רווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ-לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד, שהועמד לרשותו של העובד; והכל בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את שוויו של השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד, שהועמד כאמור לרשות העובד. במסגרת הגדרה זו נכללים כמעט כל רכיבי השכר. רכיבי שכר שאינם בגדר הכנסת עבודה, ולכן פטורים ממס, הם רכיבים המהווים הוצאה מותרת בניכוי, כגון אש"ל בגבולות התקרה. הגדרה זו משמשת לא רק לקביעת השכר החייב במס הכנסה, אלא גם כבסיס להגדרת השכר החייב בדמי ביטוח-לאומי ודמי ביטוח בריאות, במס מעסיקים ובמס שכר.

הקניית כישורים למילוי תפקיד מסוים ו/או כהכנה לקראת משימה מסוימת. ככלל, עובד זכאי לכל הפחות לתשלום שכר מינימום בתקופת ההכשרה.

על-פי סעיף 20 לחוק הגנת השכר, יש לשלם פיצויי פיטורים תוך 15 יום מהפסקת העבודה (לעובד שפוטר או נפטר), או תוך 15 יום ממועד הגשת הדרישה לפיצויים (לעובד שעבודתו הסתיימה מסיבה אחרת). לאחר תקופה זו, נחשבים הפיצויים למולנים, והעובד זכאי לתבוע פיצוי בגין הלנת הפיצויים.

בחוק הגנת השכר נקבע מועד תשלום השכר, ונקבע פיצוי גבוה למקרה של איחור בתשלום השכר - הלנת שכר. בהתאם לחוק, שכר עבודה המשתלם על בסיס חודשי יש לשלם בתום החודש שעבורו הוא משולם, אך עם זאת נקבע, כי אם ישולם השכר בתוך 9 ימים לאחר תום החודש, לא ייחשב הדבר כהלנת שכר. איחור בתשלום מעבר ליום התשיעי, יחייב את המעביד בפיצוי הלנת שכר על כל תקופת האיחור (החל מהיום הראשון) בהתאם לקבוע בחוק.

בחוק הגנת השכר, מוגדר כי שכר עבודה המשתלם על בסיס חודשי יש לשלם בתום החודש שעבורו הוא משולם, אך יחד עם, זאת נקבע כי אם ישולם השכר בתוך 9 ימים לאחר תום החודש, לא ייחשב הדבר כהלנת שכר.
איחור בתשלום מעבר ליום התשיעי, יחייב את המעביד בפיצוי הלנת שכר על כל תקופת האיחור (החל מהיום הראשון) בהתאם לקבוע בחוק.

הסכם בין מעביד או ארגון מעבידים לבין ארגון עובדים שנעשה והוגש לרישום לפי חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, בענייני קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, תנאי עבודה, יחסי עבודה, זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, או בחלק מעניינים אלה, למפעל מסויים או למעביד מסויים - בין מעביד או ארגון-מעבידים המייצג את המעביד לבין ארגון העובדים היציג של העובדים שעליהם יחול ההסכם.

עובד שלא הגיע לעבודה זכאי בנסיבות מסוימות לתשלום, למשל כאשר הוא נעדר עקב מחלה, חופשה או חג.

הפקדה מוטבת הינה הפקדה לקרן השתלמות שלא תעלה על התקרה המוגדרת בחוק. הרווחים הריאליים בגין הפקדה עד התקרה המוגדרת, פטורים ממס רווח הון. הרווחים הריאליים בגין הפקדות מעל תקרה זו ימוסו ב-25%.

תשלומי המעביד והעובד לתכניות ביטוח פנסיוני שונות הנגזרות משכר העובד. כיום, הפרשות מעביד יכולות להגיע עד שיעור של 7.5% משכרו של העובד ואילו של העובד ל - 7% משכרו, על מנת ליהנות מהטבות המס. בקרנות הפנסיה הותיקות קיימת חובה חוקית להגדיל את שיעור דמי הגמולים. הפרשת המעביד לקופת גמל לתגמולים בגבולות תקרה זו פטורה ממס.

כלי משפטי המאפשר לייחס את החובות והזכויות של חברה בע"מ לבעליה או נושאי תפקידים בה והמזוהים עמה (אורגנים בחברה). באמצעות כלי זה ניתן לקבוע כי חוב או נזק או כל עוולה אחרת שקשורה לחברה, ניתן לתבוע אותם מהאורגנים. השימוש במנגנון הרמת המסך הוא פעולה חריגה, המשבשת לכאורה את עקרון האישיות המשפטית הנפרדת – עיקרון העומד בבסיס הרעיון של הקמת תאגיד, ועל כן בתי המשפט משתמשים בו רק כאשר אין מנוס מכך בנסיבות העניין הצודק, וכל תוצאה משפטית אחרת תגרום לפגיעה בזולת.

השכר הממוצע במשק, או בשמו הרשמי "השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר", הוא אינדיקטור המחושב ומפורסם מדי חודש על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומצביע על מגמות בהתפתחותו של השכר. מדד זה משמש לעדכון חלק מהגמלאות המשולמות ע"י המוסד לביטוח הלאומי. כמו-כן משמש מדד זה לקביעת שכר המינימום ושכר הבכירים בשירות המדינה

חוק המגביל את תקופת הזמן החולפת מיום שקרה מאורע מסוים, שבמסגרתה ניתן לתבוע לדין, בתביעה אזרחית או פלילית, בגין מאורע זה.

ועדה המוקמת על פי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) שנועדה לשמור על כספי העמיתים בקופה

הזכות של עובד או של מעסיק לקבל כספים הצבורים בקופת גמל

סעיף 25 לחוק הגנת השכר קובע רשימה סגורה של ניכויים אותם מותר לנכות משכרו של עובד. סכומים אשר אינם נופלים בגדר סעיף זה אסור לנכותם משכרו של העובד. בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק ובפסיקה, ניתן לנכות "חוב" של עובד, ובלבד שמדובר בחוב קצוב, מוכח ושאינו שנוי במחלוקת. כמו כן, נדרשת הסכמת העובד בכתב כי מדובר בחוב שלו כלפי המעביד. כאשר לא מתקיימים התנאים האמורים, חל איסור לנכות כל סכום משכרו של העובד.

מעביד מחויב בניהול רישום ביחס לזכויות שונות המוקנות לעובדים. כך, חוק הגנת השכר קובע, כי מעביד חייב לנהל פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדיו והשכר ששולם להם; חוק חופשה שנתית מטיל חובה על המעביד לנהל פנקס חופשה, אשר יירשמו בו הפרטים אודות החופשות של העובדים, לרבות מספר ימי חופשה המגיעים לעובד, מספר ימי חופשה אשר ניתנו לעובד למעשה, מועדי החופשות שניתנו וכיוצ"ב; חוק שעות עבודה ומנוחה קובע, כי כל מי שמעביד עובד לצורך עסק, משלח יד או שירות ציבורי, חייב לנהל פנקס שעות עבודה ומנוחה, כלומר- ניהול פנקס בדבר שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות, גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית. במסגרת תיקון מספר 24 לחוק הגנת השכר נקבע, כי לעניין שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית ושעות נוספות ייערך הרישום בפנקס שעות העבודה באופן שוטף ויכלול רישום שעות עבודה בפועל. במידה ולא בוצע הרישום בפנקס באמצעים מכניים, דיגיטליים או אלקטרוניים, ייחתם הרישום מידי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעביד מינה לכך.

הסכם בין מבטח לבין מבוטח לפיו מתחייב המבטח, תמורת דמי ביטוח לשלם תגמולי ביטוח , בקרות מקרה הביטוח, לבעל הפוליסה או למוטב.

יחסי עבודה בין מעביד לעובד הם יחסים חוזיים, הכפופים הן לדיני החוזים הכלליים והן למשפט העבודה, שהוא משפט מגן וחל על יחסים אלה גם ללא אזכור מפורש בהסכם.משפט העבודה מכיר סוגים שונים של הסכמים, כגון הסכם קיבוצי (כללי או מיוחד).ההוראות האישיות בהסכם קיבוצי הן זכויות מוגנות, שאינן ניתנות לוויתור, כמו הזכויות שבחוק.הסכם אישי מחזיק בתוכו את פרטי הזכויות והחובות של הצדדים, לפי המסוכם ביניהם.אם חל על הצדדים הסכם קיבוצי, יהא העובד זכאי לכל הזכויות המוקנות לו על פיו, כאשר ההסכם האישי יכול רק להוסיף עליהן ולהיטיב את מצבו - ולא לגרוע.כאשר ההסכם הקיבוצי עצמו מחריג מתחולתו עובד מסוים או קבוצת עובדים, וההסכם האישי של עובד כזה מכיל הוראה מתאימה - יהיה להסכם האישי תוקף בפני עצמו, ללא זיקה להסכם הקיבוצי ובכפיפות לזכויות המוגנות בחוק, כאמור לעיל.

זכותו של אדם לעסוק בכל עיסוק שירצה.זכות יסוד זו נכללת בהצהרה אוניברסלית על זכויות האדם, ומשנת 1992 היא מוגנת בישראל על-ידי חוק יסוד: חופש העיסוק.

תקופת חופשה ללא תשלום היא תקופה שבה מושעים יחסי עובד-מעביד, ומוקפאות מכלול הזכויות והחובות - הן של העובד והן של המעביד: העובד אינו חייב לעבוד והמעביד אינו חייב בתשלום שכר.על-פי הפסיקה - תקופה שבה נמצא עובד בחל"ת אינה בבחינת עבודה, ולכן אינה צוברת ותק לעניין זכויות סוציאליות, כגון חופשה, מחלה וכו`

חופשה בת 14 שבועות, שלה זכאית עובדת שילדה או אימצה ילד שגילו עד 10 שנים.עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד, זכאית להאריך את חופשת הלידה בשלושה שבועות נוספים.במהלך חופשת לידה, נאסר על המעסיק להעסיק את העובדת (על-פי חוק עבודת נשים) והוא פטור מלשלם לה שכר.עובדת שעומדת בתנאי הזכאות של המוסד לביטוח לאומי, זכאית לתשלום דמי לידה עבור תקופת חופשת הלידה.עובדת רשאית להתחיל את חופשת הלידה שלה החל משבעה שבועות לפני יום הלידה המשוער, ולהשלים את השאר לאחר הלידה.עבור תקופת חופשת הלידה, נצברות לעובדת זכויות סוציאליות כגון ימי מחלה, הבראה וכו` (למעט חופשה שנתית הנצברת על בסיס ימי עבודה בלבד).כמו כן נצבר לה ותק וכל הזכויות הנגזרות ממנו (כגון פיצויי פיטורין).

חוק הביטוח הלאומי הינו חוק סוציאלי, המגדיר את החובות והזכויות של כל אזרחי המדינה בתחום הסוציאלי.

כינוי לחוק שיוזמת הממשלה מדי שנה מאז 1985, העוסק במגוון רחב של נושאים שהממשלה מעוניינת לקדם, באמצעות תיקוני חקיקה נרחבים. חלק מהסעיפים הכלולים בו נועדו להקטין את ההוצאה התקציבית לשנה אליה הוא מתייחס, אך חלקם נועדו לקדם רפורמות במשק, כמו הפרטות וצעדים אחרים שיש להם משמעויות ארוכות טווח, לעתים תוך ביטול חוקים שונים שהכנסת חוקקה.

חוק החברות, התשנ"ט – 1999 הוא החוק המסדיר את דיני החברות במדינת ישראל.

חוקי העבודה אינם אוסרים על מעבידים להעסיק חיילים בזמן שירותם בצבא. פקודות מטכ"ל אוסרות על חיילים לעבוד במקביל לשרותם בצבא ללא אישור, אולם האיסור חל  ומחייב את החיילים בלבד. חייל המועסק כשכיר חייב בתשלום דמי ביטוח מהכנסתו, אולם, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות  בתקופת השירות.

תקנה 2 לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ"ג-1993 קובעת את חובת המעביד לדרוש מכל אחד מעובדיו למלא כרטיס עובד ) טופס ( 101 תוך שבוע ימים מיום שהתחיל לעבוד אצלו, או ביום שקיבל העובד משכורת לראשונה, לפי המוקדם, וכן באחד בינואר של כל שנה שלאחר מכן.

טופס שעל המעביד להגיש לפקיד השומה כאשר הוא משלם פיצויי פיטורים. בטופס נרשמים פירוט חישוב הפיצויים, וסכומי הפיצויים ששולמו לעובד בכל אחת מהדרכים לביצוע תשלום זה: תשלום במזומן, העברת בעלות על פוליסת ביטוח מנהלים או שחרור כספים בקופת גמל.

תשלום הניתן לעובד המספק שירות אישי, כגון מלצר או ספר, ישירות ממקבל השירות ועל-פי שיקול דעתו. בעת המשא-ומתן על השכר, העובד והמעביד מביאים בחשבון את עובדת קיומו של התשר, ובמקרים קיצוניים הוסכם שהעובד לא יקבל שכר אלא תשר בלבד, כאשר התשלום החודשי של אותו תשר לא יפחת משכר המינימום כקבוע בחוק. התשר ניתן לעובד במסגרת עבודתו, אך לא ממעבידו, ולכן עולות שאלות רבות ביחס להשתלבותו של תשלום זה בחובות ובזכויות הנובעות מדיני העבודה ומדיני המסים. הצעה להסדיר סוגיה זו באופן חד-משמעי, ולקבוע בחוק הגנת השכר שתשר איננו בגדר שכר, הוגשה לכנסת אך לא אושרה. השאלה העיקרית העומדת על הפרק היא האם התשר נחשב כחלק מהשכר שמשלם המעביד לעובד, לצורך השלמה לשכר מינימום, תשלום דמי ביטוח לאומי והזכויות הנובעות מכך, ניכוי מס הכנסה במקור וכיו"ב.

במסגרת "חוק ההסדרים" לשנת 2002 תוקן סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה ונקבע בו כי שווי השימוש בטלפון סלולרי המועמד לרשות עובד על-ידי מעבידו הוא בגדר הכנסת עבודה. שווי השימוש בטלפון הסלולרי לצורך החיוב במס נקבע בתקנות שהגיש שר האוצר לאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובהתאם לתקנות אלה מבוצע החיוב החל מ-1 במאי 2002.

בת זוג אשר חיה עם מבוטח בלא שנישאה לו

הזכות ליום בחירה אינה מוכרת בחוק.זכות זו מעוגנת במסגרת הסכם קיבוצי, או צו הרחבה, או חוזה אישי, נוהג או הסכם במקום העבודה - ומעניקה לעובד זכות להיעדר מעבודתו יום נוסף, בתשלום, בנוסף על ימי החג המגיעים לכל עובד, מבלי שיום זה ינוכה מסך ימי החופשה העומדים לרשותו.ההסכמים הקיבוציים שבהם נקבעה זכות זו, מפרטים בדרך-כלל אלו ימים ייחשבו כימי בחירה.עובד אשר לא חל עליו הסכם קיבוצי ו/או הרחבה כאמור, ולא נקבעה זכות זו בחוזהו האישי, אינו זכאי ליום בחירה, והיעדרות ביום כאמור תנוכה משכרו או מימי החופשה שלו.

בסעיף 10 לחוק יסוד: הכנסת נאמר "יום הבחירות יהיה יום שבתון, אך שירותי תחבורה ושאר שירותים ציבוריים יפעלו כסדרם". בסעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת נקבעה החובה לשלם לעובד שכר בגין יום שבתון זה (בתנאי שעבד אצל המעביד לפחות 14 יום רצופים סמוך ליום זה). חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות קובע כללי מיסוי מיוחדים לשכרו של עובד שעבד ביום הבחירות או לפניו בפעילות הקשורה לבחירות. לקראת הבחירות לכנסת מפרסמת ועדת הבחירות המרכזית את רשימת השירותים הציבוריים אשר יפעלו כסדרם ביום הבחירות. בעקבות נוהג שהשתרש בין הארגונים (הסתדרות ומעסיקים) וכן ההוראות לעניין זה הקבועות בתקשי"ר לגבי עובדי המדינה, ופרשנות שניתנה בזמנו ע"י יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, המעבידים משלמים שכר בשיעור 200% או לחילופין שכר רגיל ובנוסף שעות חופשה חלף שעות העבודה בפועל ביום הבחירות.

יום המוכרז רשמית כיום שאין עובדים בו ובתנאים מסוימים קמה זכאות לתשלום מלוא השכר, כגון יום הבחירות לכנסת.

יחסי עובד-מעביד הינם יחסים חוזיים, שנוצרים מכוח חוזה עבודה.חוזה העבודה יכול להיעשות בכתב, בעל-פה, או יכול להיווצר מכוח התנהגות הצדדים.במקרים מסוימים לא ניתן לקבוע בבירור אם היחסים הינם יחסי עובד-מעביד.השאלה מתעוררת בעיקר לגבי האבחנה בין עובד לבין קבלן עצמאי.קביעת הצדדים לגבי מהות יחסיהם אינה המבחן הבלעדי לקיומם של יחסי עובד-מעביד.בפסיקה נקבעו מבחנים שעל פיהם בוחן בית הדין לעבודה את קיומם או אי-קיומם של יחסי עובד-מעביד.כיום, נוהג בית הדין לבחון את סוגיית קיומם של יחסי עובד-מעביד, בהתאם ל"מבחן המעורב", הכולל את מבחן ההשתלבות, מבחן הקשר האישי, מבחן המרות והפיקוח, אופן תשלום השכר, השימוש בכלים של המעביד וכו`.

ייפוי כוח הוא הסמכה שמעניק אדם לאדם אחר (כל אדם מן השורה) לפעול בשמו בעניינים שונים, לפי בחירתו. מיופה הכוח הוא היחיד שמחליט מי יבוא במקומו ולא בית המשפט. ייפוי הכוח נעשה מראש, כל עוד האדם מבין את כל היבטי הייפוי כוח. ייפוי כוח לא נעשה בדיעבד, לאחר שהאדם אינו מסוגל יותר להבין את מעשיו.

עובד, שמתפטר עקב העתקת מקום מגוריו לישוב שנמנה עם סוגי ישובים שנקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, כישובים באזור פיתוח, זכאי לפיצויי פיטורים, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק. כמו כן, לעיתים המגורים בישוב יזכו את העובד בהטבות מס.

כפל מס הוא מצב של גביית מס על ידי שני גורמים או יותר על אותה הכנסה, נכסים או פעולות פיננסיות.

שיעורי המס המתאימים לרמות השכר השונות, כפי שמוגדרות בפקודת מס הכנסה (סעיף 121).מס ההכנסה בישראל הוא מס פרוגרסיבי.כלומר - ככל שעולה השכר – עולה גם שיעור המס שיש לשלם בגינו.

מומחה חוץ מוגדר בתקנות מס הכנסה כתושב חוץ שנתקיימו לגביו כל אלה: הוא הוזמן מחוץ לישראל בידי תושב ישראל שאינו קבלן כוח אדם או מתווך כוח אדם, כדי לתת שירות לאותו תושב ישראל בתחום שבו יש לתושב החוץ מומחיות ייחודית; הוא שוהה בישראל כדין; בכל תקופת שהייתו בישראל הוא עסק בתחום מומחיותו הייחודית; בעד עיסוקו בתחום מומחיותו שולמה לו הכנסה בסכום העולה על סכום שנקבע.מומחה חוץ זכאי להכרה בהוצאות אש"ל, שאינן מוכרות לעובד זר שאינו מומחה חוץ.

אי כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי

חל איסור על מעסיק לפטר עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו, ואם פיטרו - בטלים הפיטורים. העובד זכאי לתגמולי מילואים עבור שירותו וקיימת אבחנה לעניין זה בין עובד חודשי לעובד שעתי. עובד חודשי זכאי לקבל את תגמול המילואים ממעבידו בלבד, ללא קשר לתקופת עבודתו, בעוד שעובד יומי זכאי לקבל את תגמול המילואים ממעבידו, או מהמוסד לביטוח לאומי – אם עבד פחות מ-75 ימים ברבע השנה שקדמה לשירות המילואים.

מיסוי שחל על תושבי ישראל בכל הקשור להכנסות והשקעות שלהם בחו"ל.

מס במקור הינו המס שעל המשלם לנכות מהתשלום למוטב ולהעביר לרשויות המס. חבות המס היא של המוטב הזכאי לתשלום, אך החובה לנכות את המס, באופן מלא או חלקי, חלה על המשלם.

מס חברות הוא מס המוטל על ידי המדינה על רווחיהן של ישויות משפטיות מסוימות, בעיקר חברות שהן ישויות משפטיות עצמאיות ונפרדות מבעלי מניותיהן.

סעיף 4 לחוק מס ערך מוסף מחייב מעסיקים מסוימים במס שכר (כתחליף למע"מ בו חייב עוסק רגיל) בגין השכר ששילמו על פעילותם בישראל.שיעורו של מס שכר נקבע על-ידי שר האוצר באישור הכנסת, ולמעשה הוא משתנה בהתאם לשינויים במס ערך מוסף.מעביד שאושר בתור מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח) חייב בתשלום מס שכר בשיעור של 8.5% מהמשכורת ששילם.מוסדות כספיים - בנקים, חברות ביטוח, קרנות נאמנות וחברי הבורסה לניירות ערך, חייבים בתשלום מס שכר בשיעור של 15.5% מהמשכורת ששילמו.

מענק נוסף המשולם בעת ניתוק יחסי עובד / מעסיק ומטרתו להקל על העובד מבחינה כלכלית בתקופה עד למציאת מעסיק חדש. מענק זה אינו מחויב עפ"י חוק, אך משולם עפ"י הסכם בין העובד למעסיק.

תשלום המשולם ליולדת עבור השתתפות בהוצאות הראשונות בגין הלידה. זכאית למענק לידה יולדת שילדה בבית חולים או אושפזה בבית חולים מיד לאחר הלידה, והיא אחת מאלה: 1). תושבת ישראל, או אשת תושב ישראל (גם אם הלידה הייתה מחוץ לישראל); 2). אישה שעובדת בישראל, או שבן זוגה עובד ומועסק בישראל 6 חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני הלידה, גם אם הם אינם תושבי ישראל (למעט תושבי האזור ושטחי האוטונומיה), ובלבד שהלידה הייתה בישראל. אם היולדת אינה בחיים, זכאי למענק הלידה בן זוגה או האפוטרופוס של היילוד. התביעה מוגשת למוסד לביטוח לאומי באמצעות בית החולים שבו הייתה הלידה. מענק הלידה משולם ליולדת בתוך חודש מיום הלידה ישירות לחשבון הבנק, שבו משולמת קצבת הילדים, ובלידה הראשונה – לחשבון הבנק שנמסר בבית החולים.

מונח המופיע בפקודת מס הכנסה וכולל בתוכו פיצויי פיטורים, פיצוי בעד ימי מחלה שלא נוצלו ומענק הסתגלות הניתנים לעובד בעקבות סיום עבודתו.פדיון חופשה, המשולם גם הוא בעקבות סיום העבודה, אינו נכלל בקטגוריה זו.

מעסיק נחשב מי שיש בינו לבין העובד אצלו יחסי עובד - מעסיק, שלפיהם מבצע העובד עבודה בעבור מעסיקו.

תשלום על-חשבון השכר שיגיע לעובד, לפני המועד הקבוע לתשלום השכר. מתן המקדמה לעובד מותנה בעמידתו בקריטריונים המשתנים ממעביד למעביד. המקדמה משולמת לעובד בהמחאה או באמצעות העברה לזכות חשבון הבנק שלו, והיא מנוכית ממשכורתו הקרובה של העובד. במפעלים מסוימים, בעיקר כאלה שמשלמים את המשכורת לקראת תום המועד החוקי לתשלום המשכורת ללא הלנת שכר, (כלומר לקראת התשעה בחודש), נהוג לתת מקדמה שיטתית לכל העובדים במועד מוקדם יותר.

הוצאת כספים מתוך הפוליסה כולם או חלקם. אם מושכים את כל הכספים שבפוליסת פרט, הפוליסה מתבטלת.

התמורה המשולמת לעובד בגין עבודתו, לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו.

המשכורת לפיה משולמת הפנסיה לפנסיונר. המשכורת הקובעת נקבעת לפי אחת משלוש השיטות הבאות: שיטת ממוצע היחסים: המשכורת הקובעת היא מכפלה של השכר הממוצע במשק במועד הפרישה בממוצע משוקלל של הבסיס לתשלומי העובד לקרן הפנסיה במשך כל שנות חברותו בה יחסית לשכר הממוצע במשק באותן שנים. שיטת שלוש השנים האחרונות: המשכורת הקובעת היא ממוצע של הבסיס לתשלומי העובד לקרן הפנסיה בשלוש השנים האחרונות לפני פרישתו. על-פי דרגת הפרישה: המשכורת הקובעת היא המשכורת הרגילה שמתאימה לדרגת הפרישה של העובד. בשיטה זו גדול הפיתוי להעלות את העובד בדרגה סמוך לפרישתו. הפנסיה המשולמת לפנסיונר שווה למשכורת הקובעת מוכפלת באחוז הפנסיה, שנקבע בהתאם למספר שנות הצבירה של הזכות לפנסיה ואחוז הצבירה בכל שנה.

ארגונים רבים פועלים במשך כל שעות היממה, ולכן נדרשת בהם עבודה במשמרות שתאפשר פעילות זו. בארגונים אלה נובעת העבודה במשמרות מאופיו הרציף של השירות אותו הם מספקים. בארגונים אחרים, ובהם מפעלי תעשייה רבים, נובעת העבודה במשמרות מהרצון להגיע לניצול טוב יותר של ההשקעה בציוד ובמבנים באמצעות הפעלתם שעות רבות ביממה. החוק לא מקנה גמול מיוחד בגין עבודה במשמרות, עם זאת יש לבדוק האם קיימת חובה לתשלום מיוחד מכוח הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה, הסכמים אישיים או נוהג. בנוסף, בהתאם לפקודת מס הכנסה, ולתקנות הרלבנטיות, יותר זיכוי בסכום השווה ל- 15% מהמשכורת המשתלמת בעד עבודה במשמרת שניה ושלישית במפעל תעשייתי, אם נתקיימו כל התנאים המפורטים בפקודה ובתקנות. סכום הזיכוי לא יעלה על הסכום שנקבע בתקנות.

אדם המסייע לפעולתו של גוף ציבורי, מבלי שיקבל שכר בעד הזמן שהוא מקדיש לכך.בין המתנדב לבין הגוף שבמסגרתו הוא פועל לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד (קיומם של יחסים כאלה מחייב תשלום שכר, בהתאם לחוק שכר מינימום).לעתים מקבל המתנדב החזר הוצאות בפועל.חוק הביטוח הלאומי מעניק למתנדב שנפגע תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו גמלאות זהות לאלה הניתנות בעקבות פגיעה בעבודה.

המתנה המקובלת ביותר שנותן המעביד לעובדיו היא השי לחג.בנוסף מקובלות גם מתנות אחרות, כגון שי לרגל מאורע משפחתי משמח, שי לעובד ותיק, וכדומה.מתנה שנותן המעביד לעובד נחשבת להכנסת עבודה, וחייבת בהתאם במסים החלים על הכנסת עבודה.מתנה שנותן המעביד לעובדו לרגל מאורע משפחתי משמח אינה נחשבת להכנסת עבודה (ולכן פטורה ממס), בגבולות תקרה שנתית שנקבעה לעניין זה.

נוסחה המיושמת במקרה של קבלת קצבה מקופת גמל לקצבה ומענק פרישה חד פעמי, על מנת לחשב את המס אותו ישלם העובד שיוכל לבחור האם לקבל פטור מלא ממס על מענק הפרישה או פטור של 35% על הקצבה שתשתלם לו.

פקודת מס הכנסה קובעת, כי יחיד תושב ישראל יהיה זכאי, בתנאים הקבועים בפקודה, ל- 2 נקודות זיכוי בשל ילד נטול יכולת (ילד משותק, עיוור או מפגר).עד שנת המס 2003 ניתנו נקודות זיכוי כאמור גם בגין בן זוג או הורה נטולי יכולת.

הקטנת ההכנסה החייבת במס. ניכויים כאמור ניתנים באישור מיוחד של פקיד שומה, או ע"י המעביד בגין הפקדה עצמאית לקופת גמל.

הפחתה משכר או מסכום שחובה לשלמו, מכח חוק ו/או בהתאם להסכמה חוזית.

סכום שמופחת מהשכר ברוטו של העובד ומועבר לגורם אחר. הסכום שנותר מהשכר ברוטו לאחר הפחתת כל הניכויים הוא השכר נטו.

לעובד נכה מוקנות זכויות שונות בהתאם לדרגת הנכות, לסיבת הנכות ולסוג הביטוח הפנסיוני: גמלת נכות מעבודה, במסגרת ענף ביטוח נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי; קצבת נכות, במסגרת ענף ביטוח נכות של המוסד לביטוח לאומי; שיקום מקצועי, במסגרת שני הענפים הנ"ל; פנסיית נכות, במסגרת תוכנית פנסיה מקיפה, כאשר הנכות נגרמת במהלך החברות בקרן הפנסיה; תגמולים או קצבה מחברת ביטוח, במסגרת פוליסה לביטוח חיים; הקלות במס הכנסה.

פגיעה גופנית שבהתאם לדרגת חומרתה נקבעת כשירותו של עובד לעבודה

זכותו של העובד לתשלום בגין הוצאות נסיעה מביתו לעבודה ובחזרה נקבעה בהסכם קיבוצי כללי, מכוחו הוצא צו הרחבה. הוצאות הנסיעה משולמות לעובד בהתאם לתעריף הנסיעה בתחבורה הציבורית (עד לתקרה), ולפי מספר הימים שבהם הגיע בפועל לעבודה באותו חודש או לפי מחירו של כרטיס "חופשי חודשי". אף-על-פי שתשלום זה מכסה הוצאות ממשיות שהיו לעובד לשם עבודתו, הוא נחשב להכנסת עבודה, לעניין תשלום מיסים.

נקודות זיכוי קובעות את סכום הזיכוי (הפחתה) ממס שבו חויב העובד על-פי שכרו, ובהתאם למדרגות המס.כל נקודת זיכוי מייצגת שווי כספי, המתעדכן מעת לעת על-ידי נציבות מס הכנסה.כמות נקודות הזיכוי שלה זכאי העובד, נקבעת על-פי מצבו המשפחתי, ותנאים מזכים נוספים - כגון היותו חייל משוחרר, עולה חדש, תומך בהורים ועוד.מינימום נקודות הזיכוי לתושב ישראל הינם 2.25 נקודות.

אדם הפועל כשלוח חברת הביטוח מול המבוטח לענין תיווך בעסקי הביטוח. סוכן הביטוח גובה בשם החברה את דמי הביטוח מהמבוטחים והוא מטפל בעניניהם מול חברת הביטוח.

סטודנט הוא אדם הלומד במוסד להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטה ומכללה, במטרה לרכוש ידע ותואר אקדמי. הישגים אקדמיים הם התוצר של תפקודו של הסטודנט בתחומי הדעת שהוא לומד.

עבודה שלמדינה יש עניין לעודד מעבר חיילים משוחררים אליה, ולכן משולם מענק (במסגרת ביטוח אבטלה) לחייל משוחרר העובד בה ומתמיד בכך שישה חודשים לפחות (גם אם אינם רצופים) במהלך שנתיים מיום שחרורו משירות חובה.

מי שאינו שכיר או עובד אצל מעביד, אלא עומד ברשות עצמו , כגון סוחר, תעשיין, חקלאי, עורך דין פרטי וכיו"ב.

ככלל, עובדים במשק בית הינם עובדים לכל דבר ועניין וחלים עליהם כל חוקי העבודה, וצווי ההרחבה הכללים החלים על כלל העובדים במשק. על כן יש לבחון את זכויותיהם בהתאם לחלקיות משרתם ולסווגם כעובדים במשכורת (חודשי) או בשכר (יומי/שעתי) במרבית המקרים עובדי משק בית מקבלים שכרם על בסיס יומי/שעתי. חובה על מעביד לשלם דמי ביטוח לאומי בגין עובדים במשק בית בשיעור של 7.25% מן השכר. סכום זה כולל 2% שאמורים להיות מנוכים מן העובד, אך על פי רוב המעביד משלם את כל הסכום.

עובד זר הינו עובד שאינו תושב או אזרח ישראל, ועובד בתחומי מדינת ישראל.בישראל חל משפט העבודה הישראלי.חוקי משפט העבודה וצווי ההרחבה החלים על כלל המשק הינם בעלי תחולה טריטוריאלית, והם אינם מוגבלים לתושבי ישראל או אזרחיה בלבד.הם חלים על כל "עובד" בשטח מדינת ישראל, ללא קשר לאזרחותו או לזיקתו הלאומית.החוקים במשפט העבודה המקנים זכויות לעובדים, נוקטים במונח "עובד" ואינם מבחינים בין עובד זר ועובד אזרח/תושב ישראל.לפיכך, עובד זר או עובד מהשטחים העובדים בישראל, ומועסקים על-ידי מעביד ישראלי, יהיו זכאים לכל הזכויות המוקנות בחוקי העבודה השונים לעובדים אזרחי המדינה, ובכלל זה יהיו זכאים לפיצויי פיטורים, הבראה, נסיעות, הודעה מוקדמת, תוספת יוקר וכיוצא בזה .מבחינת תשלומי מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי, חלים על עובדים זרים כללים שונים מאשר אלו החלים על תושבי ישראל.

החוק הישראלי מגדיר "עולה חדש" כמעמד שבו נמצא מי שמבקש לשבת ישיבת קבע בישראל מכוח חוק השבות, התש"י – 1950 (להלן: "חוק השבות"). חוק השבות מעניק זכות עלייה לישראל לא רק ליהודים, אלא גם לאנשים ממוצא יהודי עד דור שלישי, וכן לבני זוג של יהודים. לפיכך, גם מי שאינו נחשב כיהודי, או שאינו רואה עצמו כיהודי, עשוי לקבל מעמד של "עולה חדש" אם התקיימו בו התנאים הקבועים בחוק השבות. מעמד של "עולה חדש" ניתן גם למי שמבקש להפוך לתושב קבע בישראל, וגם למי שמבקש להפוך לאזרח ישראלי לכל דבר ועניין, מכוח חוק השבות. המעמד הינו זמני - בדרך כלל למשך שנה מהיום שבו הגיע העולה לישראל. במהלך השנה הזו זוכים העולה ובני משפחתו להטבות מיוחדות שמתבטאות בקצבאות קיום, בהקלות במס, בזכות לקבלת שיעורי עברית חינם ועוד. מי שמתאזרח בישראל שלא על-פי חוק השבות, אינו נחשב כעולה חדש, ואינו זוכה בדרך-כלל להטבות הללו. ישראלי שנולד בחו"ל או שהה בחו"ל שנים רבות ומבקש לחזור לישראל, אינו נחשב ל"עולה חדש", אולם יוענק לו מעמד דומה: "תושב חוזר" – מעמד אשר כולל את רוב ההטבות המוענקות לעולה חדש. בעידוד עלייתם של יהודים לישראל מטפלים שליחי עלייה מטעם הסוכנות היהודית, המוצבים בקהילות גדולות של יהודים ברחבי העולם. בקליטתם של עולים חדשים בישראל מטפל המשרד לקליטת עלייה.

העברת שכרו של העובד, כולו או חלקו, לגורם אחר, לשם תשלום חוב של העובד.
חוק הגנת השכר מגביל את הסכום שניתן לעקל משכרו של העובד, וקובע סכום מינימום שחובה להשאיר לעובד לקיומו ולקיום משפחתו.
מגבלות אלה אינן חלות על עיקול לתשלום מזונות.

עמית המפקיד בשנת המס הפקדה כוללת בשיעור של 16% מהשכר הממוצע במשק

יחיד המפריש כספים באופן עצמאי לקופת גמל, ללא הפרשה מקבילה של מעביד, אם יש כזה.

עובד המפריש כספים לקופת גמל ובמקביל מפריש עבורו גם מעבידו.

רכיב שכר מקובל וחשוב במשכורתם של נציגי מכירות.גובהו של רכיב שכר זה נקבע בהתאם להיקף המכירות אליו הגיע נציג המכירות, ולכן רכיב שכר זה הוא בגדר שכר עידוד אישי.

תשלום לעובד הפורש מעבודתו, עבור יתרת ימי חופשה שלא נוצלו במהלך עבודתו.מאחר שפדיון חופשה משולם עם תום יחסי עובד מעביד, ולכן אינו נחשב הכנסת עבודה - יהיה התשלום פטור מדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.על-פי חוק חופשה שנתית, אין לפדות חופשה במהלך תקופת העבודה (למעט יתרות חופשה שנצברו מזכאות העולה על הזכאות המחויבת בחוק), במידה ושולם בזמן קיום יחסי עובד מעביד חייב תשלום זה בדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.

בביטוח חיים: קבלת התשלום המגיע לפי הפוליסה, במועד שנקבע לכך מראש או קודם לכן.

הסכם הביטוח המכיל את פרטי המבטח, פרטי המבוטח והמוטבים, תיאור הסיכון המבוטח וגבולות אחריותו של המבטח, וגובה דמי הביטוח (הפרמיה). לכל אחד מהמבוטחים בביטוח מנהלים ניתנת פוליסה אישית (או פוליסות אחדות). בביטוח חיים קבוצתי ניתנת פוליסה אחת לגוף המארגן ביטוח זה.

פוליסה פרטית, של מבוטח בחברת ביטוח כאשר אין הקופה אליה מפרישים מוגדרת כקופת גמל לפי סעיף 47 לפקודת מס הכנסה ועל כן אין היא נהנית מהטבות המס המוענקות לקופת גמל.

כמעט כל התשלומים שניתנים לעובד ממעבידו חייבים במס הכנסה, ועליהם יש להוסיף את ערכן של הטבות בשווה כסף שניתנו לעובד, בהתאם לכללים לקביעת ערכן של הטבות אלה.תשלומים אחדים פטורים ממס עד תקרה, וחייבים בחלקם שעולה על התקרה.

סיום חוזה העבודה, כלומר ניתוק יחסי עובד- מעביד, ביוזמתו של המעביד. בהתאם לחוק, למעט בנסיבות חריגות, על המעביד לתת הודעה מוקדמת בטרם הפיטורים. הזכות לפטר היא במסגרת הזכות הניהולית של המעביד, אך חלות עליה הגבלות שונות: מכוח החוק (למשל, הגבלת פיטוריה של עובדת בהיריון, או האיסור על פיטורי עובד בעת היותו בשירות מילואים), פסיקת בית הדין (למשל שימוע), הוראות הסכם קיבוצי, צו הרחבה או נוהג. פיטורים הנעשים חרף מגבלות אלה, הם פיטורים שלא כדין.

סכום כסף המשולם לעובד, כאשר הוא מסיים את עבודתו בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים, בהתאם לחוקי העבודה.

ככלל חוק פיצויי פיטורים קובע, כי עובד שעבד שנה אחת ברציפות אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, או עובד עונתי שעבד שתי עונות רצופות (עונה היא שלושה חודשים רצופים שבהם עבד העובד לפחות 60 יום), זכאי לקבל פיצויי פיטורים אם פוטר או התפטר בנסיבות המזכות בפיצויים בהתאם לחוק, למעט בנסיבות חריגות (למשל כאשר בית הדין קובע כי ניתן לשלולם). החוק קובע נסיבות נוספות בהן תקום זכאות לפיצויי פיטורים, למשל לשארי עובד שנפטר או בתום חוזה לתקופה קצובה.

סוג של קופת גמל לקצבה, אשר מקנה לעמית החבר בה זכות לקבלת תשלומים תקופתיים לאחר הפסקת עבודתו במקרים שונים.קרנות הפנסיה, בחלקן הגדול, הוקמו על-ידי הסתדרות העובדים, ונועדו להבטיח לעמית החבר בה זכויות לקבלת קצבה בסכומים הקרובים במידה סבירה לרמת הכנסתו בתקופת עבודתו לאחר פרישתו מעבודתו.

מעבר למצב של פנסיונר לפני המועד הקבוע לכך בהסכם העבודה, כלומר לפני הגעת העובד לגיל פרישה. בעקבות פרישה מוקדמת מקבל העובד פנסיה מוקדמת. פרישה מוקדמת נוצרת בשני מצבים: ביוזמת העובד, המתקשה להמשיך בעבודתו בגיל מתקדם. הפנסיה המוקדמת משולמת לפורש על-ידי קרן הפנסיה שבה הוא חבר. הגיל המינימלי ליציאה לפנסיה מוקדמת קבוע בתקנון של קרן הפנסיה, המכילות גם טבלאות לחישוב שיעור הפנסיה המופחת הניתן בנסיבות אלה. ביוזמת המעביד, הרואה בכך דרך להקטנת מצבת העובדים, כתחליף לפיטורי צמצום. הפנסיה המוקדמת משולמת לפורש על-ידי מעבידו לשעבר עד הגיעו לגיל פרישה.

תוכנית פנסיה שבמסגרתה מקבלת קרן הפנסיה ניכוי מהעובד, והפרשת מעביד הן לתגמולים והן על חשבון (או במקום) כספי הפיצויים של העובד. בתמורה מקבל העובד זכות לקבלת פנסיית זיקנה עם הגיעו לגיל פרישה, והבטחה לתשלום פנסיה לו עצמו במקרה של נכות, או לשאיריו לאחר מותו, גם אם נפטר בטרם הגיע לגיל פרישה.

פנסיה שהכספים המשמשים לתשלומה באים מתקציבו השוטף של המעביד לשעבר, להבדיל מפנסיה צוברת, שהכספים המשמשים לתשלומה נצברים במהלך שנות העבודה בקרן שנועדה לכך (קרן פנסיה).פנסיה תקציבית ניתנת לעובדי המדינה, ולעובדים בתאגידים ציבוריים שונים.תנאיהם של עובדי המדינה המבוטחים בפנסיה תקציבית קבועים בחוק שירות המדינה (גמלאות).זכויות המבוטח בשיטה זו דומות בעקרונותיהן לאלה של החבר בקרן פנסיה מקיפה, אך הן מושגות ללא ניכוי משכרו של העובד.

מי שמקבל פנסיה. הפנסיונרים נחלקים לקבוצות אחדות בהתאם לסיבת זכאותם לפנסיה, כגון עובד שפרש לפנסיה, שאיריו של עובד שנפטר, שאיריו של פנסיונר שנפטר. מרבית הפנסיונרים אינם מקבלים פנסיה ממעבידם לשעבר, אלא מקרנות הפנסיה או מחברות הביטוח שבהן בוטחו בעת עבודתם. עובדים שהיו מבוטחים בפנסיה תקציבית מקבלים פנסיה מהמעביד, וכן ישנם מקרים של עובדים שפרשו לפנסיה מוקדמת, ומקבלים תשלומי פנסיה מהמעביד עד המועד שבו יהיו זכאים לפנסיה מקרן הפנסיה.

אוסף חוקים המסדיר את גביית מס הכנסה. חוק הונהג בארץ ישראל בשנת 1941. בשנת 1961 נקבע "נוסח חדש" לפקודת מס הכנסה, ומאז ועד שנת 2008 תוקנה הפקודה 165 פעמים.

פקיד השומה הינו מי שהוסמך על ידי רשויות המס לקבוע את הסכום אותו ישלם הנישום.

תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה – 1995 קובעות מה דינו של תשלום הניתן לעובד בנוסף לשכרו החודשי הרגיל, ובכלל זה תשלומים שניתנו כבונוס או כמענק השתתפות ברווחי המעביד, ולמעט הפרשים. התקנות קובעות כי תשלום כאמור, בגובה רבע מהשכר החודשי הרגיל ייפרס בהתאם לדרך הקבועה בתקנות. פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 מאפשרת, על פי המובא בסעיף 8(ג)(3) לפקודה, לפרוס את החלק החייב במס של מענק הפרישה, שנתקבל בשנת-מס אחת, לתקופה של עד שש שנות מס שקדמו ליום התשלום או לשנות המס האלה שיבואו לאחר מכן.

פרישה היא סיום העבודה, בעיקר עקב גיל או מסיבות אחרות, כגון בריאות. בעקבות הפרישה מקבל העובד פנסיה מקרן פנסיה, מחברת ביטוח או מהמעסיק, או כספים שצבר בתקופת עבודתו, כגון קופות גמל.

מעבר למצב של פנסיונר לפני המועד הקבוע לכך בהסכם העבודה, כלומר לפני הגעת העובד לגיל פרישה.
בעקבות פרישה מוקדמת מקבל העובד פנסיה מוקדמת.

תשלום בעד תפוקה העולה על הנורמה, שניתן לעובד במסגרת שכר עידוד.

צוואה היא מסמך משפטי בו מורה אדם מה ייעשה ברכושו לאחר מותו.

קופת גמל המשמשת את המעביד ליצירת יעודה לפיצויי פיטורים.ההפרשה לקופה נעשית לפי הזכות לפיצויים של כל עובד, אך אינה נרשמת על שמו של העובד.

קופות גמל אשר נועדו לחסוך עבור העובד סכום כסף הוני, אשר ישולם לו באופן חד-פעמי לאחר הפסקת עבודתו, במקרים שונים.מדובר בקופות הוניות, וזאת בניגוד ל"קופות לקצבה", אשר מבצעות את התשלום באופן תקופתי.קופות אלה יכולות לפעול במסגרת גופים שונים, כגון: בנקים, חברות ביטוח, חברות ניהול עצמאיות ואף לצדם של מפעלים או מוסדות ציבור.

קופת גמל לקצבה שלא ניתן למשוך ממנה כספים , למעט כספים ממרכיב הפיצויים, אלא באמצעות העברתם לקופ"ג משלמת לקצבה

קופת גמל המשלמת לחוסך בה תשלומים חודשיים, החל מהמועד שבו הוא נעשה זכאי לתשלומים אלה (להבדיל מקופת גמל לתגמולים).
קרנות הפנסיה ותוכנית ביטוח גמלה שבמסגרת ביטוח מנהלים נמצאות בקטגוריה זו.

קופת גמל המשלמת לחוסך בה תשלומים חודשיים, החל מהמועד שבו הוא נעשה זכאי לתשלומים אלה, להבדיל מקופת גמל לתגמולים. קרנות הפנסיה ותוכנית ביטוח גמלה שבמסגרת ביטוח מנהלים נמצאות בקטגוריה זו.

קופות גמל אשר נועדו לחסוך עבור העובד סכום כסף הוני, אשר ישולם לו באופן חד-פעמי לאחר הפסקת עבודתו, במקרים שונים.
מדובר בקופות הוניות, וזאת בניגוד ל"קופות לקצבה", אשר מבצעות את התשלום באופן תקופתי.
קופות אלה יכולות לפעול במסגרת גופים שונים, כגון: בנקים, חברות ביטוח, חברות ניהול עצמאיות ואף לצדם של מפעלים או מוסדות ציבור.

חוק הגנת השכר מתיר למעביד לנכות משכרו של העובד קנס משמעת שהוטל על העובד, ובלבד שקנס זה הוטל על העובד בהתאם להסכם קיבוצי או על-פי חיקוק. ישנם הסכמים קיבוציים אליהם צורף תקנון עבודה הקובע קנסות לעבירות משמעת אחדות, בהתאם לחומרת העבירות.

קצבה עליה ינתן פטור חלקי ממס הכנסה בעת משיכתה, על החלקים אשר חויבו במס, ע"י העובד או העמית העצמאי, בעת ההפרשה לקרן.

בפקודת מס הכנסה: גובה הפנסיה שבגינו ניתן פטור ממס לפנסיונר. בשנת2005 גובהה של הקצבה המזכה הוא 6,840 ש"ח לחודש. פנסיית שאירים פטורה ממס הכנסה בחלקה שעד גובה הקצבה המזכה. לפנסיה המשולמת למי שהגיע לגיל פרישה ניתן פטור ממס הכנסה בגובה 35% מהפנסיה שבגבולות הקצבה המזכה. גם החיסכון בקופת גמל לעצמאיים המעניק ניכוי ממס הוא בגבולות התקרה להכנסה מזכה. על חלק החיסכון שמעל לתקרה זו לא ניתנות הקלות מס.

קצבת זקנה הינה הכנסה חודשית קבועה, המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי לתושבי ישראל שהגיעו לגיל קצבת זקנה.על מנת להיות זכאים לקצבה זו, נדרש האזרח להשלים תקופת אכשרה של 60 חודשי ביטוח בתוך 10 השנים האחרונות שקדמו לגיל הקצבה; או 144 חודשי ביטוח; או 60 חודשי ביטוח בתנאי שמספר חודשי הביטוח אינו פחות ממספר חודשי הביטוח.יצוין, כי יש נשים הפטורות מתקופת אכשרה כגון, גרושה, אלמנה, עגונה, אישה לא נשואה שעלתה ארצה בגיל 55 ומעלה, אשה נשואה שבן זוגה אינו מבוטח, עקרת בית, וכן אישה שקיבלה קצבת נכות 12 חודשים לפני גיל 60.

ענף ביטוח של המוסד לביטוח-לאומי המבטיח קצבת נכות לנכה, אשר מוגדר כתושב ישראל מגיל 18 ועד גיל פרישה, שעקב ליקוי גופני, שכלי או נפשי, הנובע ממחלה, תאונה או מום מלידה, אין לו כושר להשתכר כלל או במידה מועטה, והינו עומד בקריטריונים הקבועים בחוק לקבלת הקצבה. כמו כן, במסגרת תוכניות פנסיה מקיפה ופנסיה תקציבית נכלל גם ביטוח נכות, המעניק פנסיית נכות לעובד שנעשה נכה. גם בתוכנית ביטוח מנהלים הכוללת תכנית לאובדן כוק עבודה נכלל ביטוח נכות. ניתן גם לרכוש ביטוח אובדן כושר עבודה באופן עצמאי.

קצבה המשתלמת ע"י המוסד לביטוח לאומי לאלמן או אלמנה וליתומים של מבוטח או מבוטחת.

תוכנית חיסכון המופעלת על-ידי הבנקים.החיסכון בקרן השתלמות נובע משני מקורות: ניכוי מהעובד והפרשת המעביד, שניהם נקבעים בהסכם העבודה שחל על העובד, ומחושבים באחוזים מסוימים משכרו של העובד המהווה בסיס לקרן השתלמות.השיעור הנפוץ הוא 2.5% ניכוי מהעובד, 7.5% הפרשת המעביד, אך בהסכמי שכר שונים מופיעים גם שיעורים אחרים.הניכוי משכרו של העובד אינו מעניק הטבות מס, אך הפרשת המעביד בגבולות התקרה אינה נחשבת כהכנסה של העובד

סוג של קופת גמל לקצבה, אשר מקנה לעמית החבר בה זכות לקבלת תשלומים תקופתיים לאחר הפסקת עבודתו במקרים שונים.קרנות הפנסיה, בחלקן הגדול, הוקמו על-ידי הסתדרות העובדים, ונועדו להבטיח לעמית החבר בה זכויות לקבלת קצבה בסכומים הקרובים במידה סבירה לרמת הכנסתו בתקופת עבודתו לאחר פרישתו מעבודתו.

במסגרת הטיפול במשבר האקטוארי שפקד את קרנות הפנסיה הוותיקות, הן נסגרו לקליטת חברים חדשים בשנת 1995. לקליטת חברים חדשים נפתחו, בסמוך לקרנות הוותיקות וגם על-ידי גורמים אחרים, קרנות פנסיה חדשות. הקרנות החדשות מבוססות על צבירת זכויות תוך שמירה על איזון אקטוארי, ותנאי החברים בהן נחותים לעומת תנאי החברים בקרנות הוותיקות.

רווח שנוצר כתוצאה מעליית ערכו של נכס, כלומר ההפרש בין מחיר המכירה שלו למחיר הקנייה שלו. רווח הון אינו נחשב להכנסת עבודה.

הרווח שנוצר מריבית או מתשואה שהשיגה קופת גמל שבה הופקדו כספי חיסכון לזכותו של עמית בניכוי של מדד המחירים לצרכן

בשורת חוקים מתחום משפט העבודה המגן כלולים הסדרים המשקפים את גישת המחוקק לראות במקום העבודה, בתור שכזה, מקור לזכויות מתמשכות המוקנות לעובדים בו. משמע, שזכויות מסוימות של עובדים נקבעות ומחושבות על פי תקופת העבודה, לא רק אצל אותו המעביד, אלא באותו מקום עבודה או בקשר למקום העבודה.

דחיית התחשבנות מס על כספי הפיצויים, בעת עזיבת מקום עבודה. התנאים לביצוע רצף פיצויים הם: 1. אי משיכת הפיצויים שבקופה, כולל פיצויים פטורים. 2. מסירת בקשה לרצף פיצויים לפקיד שומה וקבלת אישור על כך. 3. מציאת מעסיק חדש, אשר יסכים להמשיך את הפוליסה הקיימת, תוך שנה מיום העזיבה. עובד שביקש רצף פיצויים והפך לעצמאי, לא יוכל להמשיך את רצף הפיצויים ויאלץ לבצע התחשבנות מס.

אפשרות להקטנת נטל המס המוטל על החלק החייב של פיצויי הפיטורים המשתלמים לעובד, על ידי יעוד הכספים לקצבה.

בני משפחתו של הנפטר.
במשמעות המצומצמת של מושג זה נכללים בן-זוג וילדים.
לעתים מורחבת המשמעות ונכללים בה גם תלויים אחרים בנפטר, ובהם ידוע בציבור, הורים ואחים.

הפסקה מאורגנת של העבודה הסדירה, במסגרת יחסי העבודה הקיבוציים, כנשק המשמש את העובדים להשגת הישגים כלכליים (או פוליטיים) במסגרת המשא-ומתן על תנאי העבודה.חירות השביתה היא מזכויות היסוד של העובדים.

הפרשת המעביד הפטורה ממס לקופת גמל לתגמולים, לקרן פנסיה ולביטוח מנהלים מוגבלת בתקרה סכומית (המתעדכנת בינואר מידי שנה במסגרת מערך הניכויים). בגין הפרשה העולה על התקרה כאמור, יחויב העובד בתשלום מס.

מס הכנסה דורש מס על שווי הטבה שניתנת לעובד ממעסיק, מכיוון שהטבה היא כמו משכורת לכל דבר. לפיכך, זוקפים שווי במשכורת על ידי כך שמוסיפים את שווי ההטבה כברוטו למשכורת לצורך חישוב המס בלבד, ומורידים אותו מהנטו של העובד.

רכב שהוצאות רכישתו (או שכירתו) ותחזוקתו השוטפת חלות על המעסיק, והוא משמש עובד מסוים לצורכי עבודתו וגם לצרכיו הפרטיים.השווי (לצורך מס) של השימוש ברכב צמוד שמעמיד המעביד לרשות עובד נקבע בתקנות על-ידי שר האוצר (באישור ועדת הכספים של הכנסת) לפי קבוצת הרכב המופיעה ברשיון הרכב.

שוק ההון הוא שוק לניירות ערך ותפקידו לאפשר לחברות ולממשלה לגייס כספים מהציבור, בדרך כלל לטווחים ארוכים. שוק ההון מורכב מבנקים, ברוקרים, חברות ביטוח, קרנות נאמנות, וקופות גמל. הבורסה לנירות ערך תופסת מקום מרכזי בשוק ההון, למרות ששוק ההון הוא רחב היקף וחורג הרבה מעבר לפעילותה של הבורסה.

שעבוד הוא מונח משפטי המתאר ייחודם של נכס או קבוצה של נכסים כבטוחה לקיומו של חיוב.

עובד המועסק על ידי מעסיק בשכר

שכר שכל עובד זכאי לקבל לפחות אותו.בהתאם להסדרי ההעסקה השונים נקבע שכר מינימום לחודש, ליום ולשעה.

השכר המחושב בשיטת ממוצעי שכר או בשיטת שלוש שנים לשם קביעת הקצבה לעמית בקרן פנסיה

הזכות לצאת, אחת לשבע שנים, לשנה של השתלמות או מחקר מחוץ למקום העבודה. השבתון מיועד לקידומו המקצועי של העובד, הרוכש ידע נוסף, ובמקביל משרת את צורכי המעביד, שייהנה מידע זה עם חזרתו של העובד מהשבתון. בהתאם לכך, היציאה לשבתון מותנית באישורו של המעביד, והעובד מתחייב לחזור ולעבוד אצל מעבידו בסוף תקופת השבתון, ומשרתו נשמרת לו. בתקופת השבתון ממשיך העובד לצבור ותק בעבודה, אך אינו מקבל משכורת, ובמקומה הוא מקבל מענקי קיום וזכויות נוספות מהמעביד או מקרן השתלמות.

סעיף 121 לפקודת מס הכנסה קובע את שיעורי המס ליחיד על הכנסותיו. מס הכנסה הוא מס פרוגרסיבי, כלומר ככל שעולה השכר החייב במס עולה לא רק סכום המס, אלא גם שיעור המס. שיעורי המס המתאימים לרמות השכר השונות, כפי שהם מוגדרים בסעיף 121 לפקודת מס הכנסה, יוצרים את מדרגות המס.

תאגיד הוא התאגדות של אדם אחד או יותר לכלל יישות משפטית בעלת מטרות, הפועלת בנפרד מבחינה משפטית מבעליה, מעובדיה או חבריה (תופעה המכונה "תכונת האישיות המשפטית הנפרדת"). ככזה התאגיד כשר לבצע פעולות משפטיות ולשאת בהתחייבויות משפטיות, כאילו היה אדם.

אדם שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצויים בשל פגיעתו מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לפיכך, עובד שנפגע בתאונת דרכים לא יהיה זכאי לדמי מחלה בעד תקופת היעדרותו בגין התאונה. עם זאת, במקרים חריגים ונדירים ביותר, בהם עובד אינו זכאי לפיצוי כאמור, המעביד יהיה חייב בדמי מחלה בגין ההיעדרות בשל תאונת הדרכים. יצוין, כי תאונת דרכים בדרך מהעבודה הביתה ולהפך תחשב תאונת עבודה, המזכה את העובד בדמי פגיעה.

תאונה שארעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו, או בדרכו הישירה ממעונו למקום העבודה ובחזרה.

תובענה ייצוגית היא תביעה במשפט אזרחי, שבה אדם יחיד תובע בשם קבוצה. התובענה הייצוגית מבוססת על מקרים בהם ישנם נפגעים רבים, אך לכל אחד מהם נגרם נזק קל ולכן לא כדאי לכל אחד מנפגעים להגיש תביעה. תביעות ייצוגיות מוגשות לרוב בעניינים כגון, בנקאות, ניירות ערך, ביטוח, איכות הסביבה, הגנת הצרכן וכד.

אפיק חיסכון פנסיוני למטרת קצבה בעת הפרישה

מי שמתגורר בישראל אך לא הפך לתושב ישראל.

עובד זר הינו עובד שאינו תושב או אזרח ישראל, ועובד בתחומי מדינת ישראל.בישראל חל משפט העבודה הישראלי.חוקי משפט העבודה וצווי ההרחבה החלים על כלל המשק הינם בעלי תחולה טריטוריאלית, והם אינם מוגבלים לתושבי ישראל או אזרחיה בלבד.הם חלים על כל "עובד" בשטח מדינת ישראל, ללא קשר לאזרחותו או לזיקתו הלאומית.החוקים במשפט העבודה המקנים זכויות לעובדים, נוקטים במונח "עובד" ואינם מבחינים בין עובד זר ועובד אזרח/תושב ישראל.לפיכך, עובד זר או עובד מהשטחים העובדים בישראל, ומועסקים על-ידי מעביד ישראלי, יהיו זכאים לכל הזכויות המוקנות בחוקי העבודה השונים לעובדים אזרחי המדינה, ובכלל זה יהיו זכאים לפיצויי פיטורים, הבראה, נסיעות, הודעה מוקדמת, תוספת יוקר וכיוצא בזה .מבחינת תשלומי מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי, חלים על עובדים זרים כללים שונים מאשר אלו החלים על תושבי ישראל.

רבות מהזכויות ומהחובות הקבועות בחוק הביטוח הלאומי ובפקודת מס הכנסה ניתנות רק לתושב ישראל. לעניין חוק הביטוח הלאומי, הקביעה אם אדם הוא תושב היא קביעה עובדתית, ותענה בהתאם לשאלה, האם ישראל היא ביתו של התושב והמקום בו הוא חי, או שמא היא מקום מושבו הארעי, בלבד. מבחן עיקרי לקביעת היותו של אדם תושב ישראל הוא מקומו של מרכז החיים שלו. על פי פקודת מס הכנסה תושב הוא מי שמרכז חייו בישראל. עוד נקבע בפקודה, כי לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, כמפורט בפקודה.

בדמי הביטוח הלאומי יש פרוגרסיביות מסוימת: על חלק השכר שמתחת למחצית השכר הממוצע חלים דמי ביטוח נמוכים יותר. עובד שמועסק בשני מקומות עבודה עלול להיזקק לפיכך לתיאום דמי ביטוח-לאומי, כאשר הכנסתו בכל אחד מהמקומות נמוכה ממחצית השכר הממוצע, כאשר הכנסתו הכוללת עולה על השכר המרבי לחישוב דמי ביטוח-לאומי, ובמקרים חריגים נוספים. למעביד נתונה סמכות לבצע תיאום זה.

דין וחשבון שנותן המעביד לעובד ביום תשלום השכר, ובו פירוט התשלומים והניכויים המרכיבים את השכר.סעיף 24 לחוק הגנת השכר מחייב את המעביד לתת תלוש משכורת לעובד.

תרומות שתרם העובד במשך השנה למוסדות מאושרים לעניין זה מעניקות לעובד זיכוי בגובה של 35% מסכום התרומות, בתנאי שסה"כ התרומות גבוה מרצפה שנתית. סכום התרומות המרבי בגינו ניתן זיכוי הוא 30% מההכנסה החייבת השנתית, אך לא יותר מהתקרה השנתית. זיכוי זה מעודד את העובד לתרום, ובכך מהווה תמריץ מס עקיף למוסד שקיבל את התרומה.