מניעת פגיעה שרירותית בשכרו של העובד על-ידי מעבידו.בחוק הגנת השכר נקבע מועד תשלום השכר, ונקבע פיצוי גבוה למקרה של הלנת שכר.כמו כן מגביל החוק את יכולתו של המעביד לנכות סכומים משכרו של העובד.

הודעה מראש על פיטורין, שחייב מעביד לתת לעובד, או הודעה על התפטרות שחייב עובד לתת למעביד.מטרת ההודעה לאפשר למעביד או לעובד תקופת התארגנות, מציאת מחליף או עבודה חלופית.תקופת ההודעה המוקדמת תלויה בוותק של העובד, ומעוגנת בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א - 2001.

בפקודת מס הכנסה, הוצאה שניתן להפחיתה מההכנסה של עסק או של אדם, כך שסכום ההוצאה לא ייכלל בהכנסה החייבת.המשכורת המשולמת לעובד היא הוצאה מותרת בניכוי למעסיק.לעתים נקבעת תקרה לגובהה של ההוצאה המותרת בניכוי.דוגמה: ההוצאה לרכישת כרטיס טיסה לנסיעה עסקית לחו"ל מותרת בניכוי בגבולות מחירו של כרטיס במחלקת עסקים.הוצאה שאינה מותרת בניכוי היא הוצאה עודפת.

בחוקי העבודה אין כל הוראה המחייבת מעסיק בכיסוי הוצאות לינה של עובד, זאת כל עוד לא נקבע אחרת בהסכם קיבוצי/צו הרחבה/חוזה עבודה אישי/נוהג במקום העבודה.

ניכוי במקור של מס הכנסה מהווה קירוב טוב למדי של מס הכנסה שבו חייב העובד, אך לא תמיד הוא מדויק, משום שלא כל הקלות המס הן בסמכות המעביד, ולא תמיד ידועים למעביד כל פרטי ההכנסות של העובד. החישוב המדויק והסופי של המס נעשה על-ידי פקיד השומה בעקבות הגשת הדין וחשבון השנתי. כתוצאה מחישוב זה ייתכן שהנישום זכאי להחזר מס, כלומר להחזר מס עודף שנוכה ממנו בשלב הניכוי במקור. כך, גם יכול ומבוטח יהיה זכאי להחזר מס אם לא ניצל, בעת ההפקדה או המשיכה של הכספים, את כל הטבות המס המגיעות לו.

שיפור בתנאים או תוספת שכר הניתנים לעובד, בכסף או בשווה כסף.

כדי לעודד את הציבור להפקיד כספים בחסכון ארוך טווח, נחקקו חוקים המזכים את החוסכים בהטבות מיוחדות אשר מקטינות את חבות המס (ניכוי) או מעניקות החזר מס (זיכוי), כמו גם פוטרות ממס, באופן מלא או חלקי, סוגים מסוימים של פעולות.

המרת הכנסות עתידיות לסכום מזומן שווה ערך. היוון קיצבה הינו היוון 25% מהפנסיה הצפויה לפנסיונר, או לשאריו, לתקופה של עד 5 שנים במטרה להעניק לפורש אפשרות לקבל לצרכיו מענק חד פעמי על חשבון הפנסיה. ההיוון הוא בגובה של 25% מהפנסיה הצפויה לתקופה של עד 5 שנים. במשך תקופת ההיוון מקבל העמית פנסיה חודשית מופחתת בשיעור ההמרה. בתום תקופת ההיוון תשלם הקרן לפנסיונר שהיוון את מלוא הפנסיה שהיה זכאי לה על פי התקנות לולא היוון.

חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל, התשס"ג-2003 קבע את חובתו של מעסיק בתשלום היטל על שכר המשולם לעובד זר. סעיף 45(א) לחוק קובע, כי מעסיק חייב בהיטל שישולם "מסך כל ההכנסה של עובד זר ששילם בשנת המס".

הכנסה שעליה מוטל מס הכנסה.
הכנסתו החייבת של העובד (לצורך חישוב מס הכנסה) היא הכנסת עבודה שממנה הופחתו הסכומים הפטורים ממס והניכויים.

הכנסה מזכה מוגדרת בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה כסך כל הכנסתו החייבת של יחיד, (עד לתקרה 7,300 ש"ח לחודש בשנת 2006). בגין חיסכון בקופת גמל לשכירים, בגבולות 7% מההכנסה המזכה, זכאי העובד לזיכוי ממס (כלומר להפחתה מסכום המס שחושב לו) בגובה 25% או 35% מהניכוי לקופת-הגמל.

הכנסה שמקבל אדם כתוצאה מעבודתו, כשכיר או כעצמאי, להבדיל מהכנסה שמקורה בהון, בנכסים (כגון שכר דירה) ועוד. שיעורי מס הכנסה ההתחלתיים החלים על הכנסה מיגיעה אישית נמוכים מאלה החלים על הכנסה חייבת הנובעת ממקורות אחרים.

הכנסת עבודה מוגדרת בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, כדלקמן: השתכרות או רווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ-לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד, שהועמד לרשותו של העובד; והכל בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את שוויו של השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד, שהועמד כאמור לרשות העובד. במסגרת הגדרה זו נכללים כמעט כל רכיבי השכר. רכיבי שכר שאינם בגדר הכנסת עבודה, ולכן פטורים ממס, הם רכיבים המהווים הוצאה מותרת בניכוי, כגון אש"ל בגבולות התקרה. הגדרה זו משמשת לא רק לקביעת השכר החייב במס הכנסה, אלא גם כבסיס להגדרת השכר החייב בדמי ביטוח-לאומי ודמי ביטוח בריאות, במס מעסיקים ובמס שכר.

הקניית כישורים למילוי תפקיד מסוים ו/או כהכנה לקראת משימה מסוימת. ככלל, עובד זכאי לכל הפחות לתשלום שכר מינימום בתקופת ההכשרה.

על-פי סעיף 20 לחוק הגנת השכר, יש לשלם פיצויי פיטורים תוך 15 יום מהפסקת העבודה (לעובד שפוטר או נפטר), או תוך 15 יום ממועד הגשת הדרישה לפיצויים (לעובד שעבודתו הסתיימה מסיבה אחרת). לאחר תקופה זו, נחשבים הפיצויים למולנים, והעובד זכאי לתבוע פיצוי בגין הלנת הפיצויים.

בחוק הגנת השכר נקבע מועד תשלום השכר, ונקבע פיצוי גבוה למקרה של איחור בתשלום השכר - הלנת שכר. בהתאם לחוק, שכר עבודה המשתלם על בסיס חודשי יש לשלם בתום החודש שעבורו הוא משולם, אך עם זאת נקבע, כי אם ישולם השכר בתוך 9 ימים לאחר תום החודש, לא ייחשב הדבר כהלנת שכר. איחור בתשלום מעבר ליום התשיעי, יחייב את המעביד בפיצוי הלנת שכר על כל תקופת האיחור (החל מהיום הראשון) בהתאם לקבוע בחוק.

בחוק הגנת השכר, מוגדר כי שכר עבודה המשתלם על בסיס חודשי יש לשלם בתום החודש שעבורו הוא משולם, אך יחד עם, זאת נקבע כי אם ישולם השכר בתוך 9 ימים לאחר תום החודש, לא ייחשב הדבר כהלנת שכר.
איחור בתשלום מעבר ליום התשיעי, יחייב את המעביד בפיצוי הלנת שכר על כל תקופת האיחור (החל מהיום הראשון) בהתאם לקבוע בחוק.

הסכם בין מעביד או ארגון מעבידים לבין ארגון עובדים שנעשה והוגש לרישום לפי חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, בענייני קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, תנאי עבודה, יחסי עבודה, זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, או בחלק מעניינים אלה, למפעל מסויים או למעביד מסויים - בין מעביד או ארגון-מעבידים המייצג את המעביד לבין ארגון העובדים היציג של העובדים שעליהם יחול ההסכם.

עובד שלא הגיע לעבודה זכאי בנסיבות מסוימות לתשלום, למשל כאשר הוא נעדר עקב מחלה, חופשה או חג.

הפקדה מוטבת הינה הפקדה לקרן השתלמות שלא תעלה על התקרה המוגדרת בחוק. הרווחים הריאליים בגין הפקדה עד התקרה המוגדרת, פטורים ממס רווח הון. הרווחים הריאליים בגין הפקדות מעל תקרה זו ימוסו ב-25%.

תשלומי המעביד והעובד לתכניות ביטוח פנסיוני שונות הנגזרות משכר העובד. כיום, הפרשות מעביד יכולות להגיע עד שיעור של 7.5% משכרו של העובד ואילו של העובד ל - 7% משכרו, על מנת ליהנות מהטבות המס. בקרנות הפנסיה הותיקות קיימת חובה חוקית להגדיל את שיעור דמי הגמולים. הפרשת המעביד לקופת גמל לתגמולים בגבולות תקרה זו פטורה ממס.

כלי משפטי המאפשר לייחס את החובות והזכויות של חברה בע"מ לבעליה או נושאי תפקידים בה והמזוהים עמה (אורגנים בחברה). באמצעות כלי זה ניתן לקבוע כי חוב או נזק או כל עוולה אחרת שקשורה לחברה, ניתן לתבוע אותם מהאורגנים. השימוש במנגנון הרמת המסך הוא פעולה חריגה, המשבשת לכאורה את עקרון האישיות המשפטית הנפרדת – עיקרון העומד בבסיס הרעיון של הקמת תאגיד, ועל כן בתי המשפט משתמשים בו רק כאשר אין מנוס מכך בנסיבות העניין הצודק, וכל תוצאה משפטית אחרת תגרום לפגיעה בזולת.

השכר הממוצע במשק, או בשמו הרשמי "השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר", הוא אינדיקטור המחושב ומפורסם מדי חודש על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומצביע על מגמות בהתפתחותו של השכר. מדד זה משמש לעדכון חלק מהגמלאות המשולמות ע"י המוסד לביטוח הלאומי. כמו-כן משמש מדד זה לקביעת שכר המינימום ושכר הבכירים בשירות המדינה

חוק המגביל את תקופת הזמן החולפת מיום שקרה מאורע מסוים, שבמסגרתה ניתן לתבוע לדין, בתביעה אזרחית או פלילית, בגין מאורע זה.