תוצאות חיפוש עבור:
מאגר:משולב, קטגוריות:מס הכנסה
ערכים נבחרים מתוך:
חשבפדיה
עליוןעא ****/**
פיצוי בגין "תוכנית פוגעת" אינו מזכה בהנחת מס רווח הון
בית המשפט העליון אשרר את קביעת בית המשפט המחוזי, שלפיה מס שמשולם לפי חלק ה' ("רווחי הון") לפקודת מס הכנסה על פיצויים שהתקבלו בגין פגיעה על ידי תוכנית לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה - אינו זכאי ליהנות מההטבה הכלולה בסעיף 91(ז) לפקודה (תשלום מחצית המס הרגיל).
תחום: פסיקה
עמודים:1
עליון
תחום: חקיקה
עמודים:7
תחום: חקיקה
עמודים:2
עליוןעא ****/**
הפסדים צבורים - נכס עם ערך כלכלי שלא ניתן לאיינו ללא הוראה מפורשת
בית המשפט העליון קיבל ערעור שבגדרו ביקשה המערערת לקזז הפסד מניירות ערך אשר צברה בשנת 1994, בעת שחל עליה חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה-1985 (להלן: "חוק התיאומים" או "החוק"), נגד רווחים ריאליים שצברה החל משנת 1999 (יצוין כי בשנת 1995 יצאה המערערת מתחולת החוק ורשמה הפסד, ובשנת 1999 נכנסה שוב לתחולת החוק).
תחום: פסיקה
עמודים:4
עליון
26/02/2012 |
כב' השופט מגן אלטוביה
מחוזי ת"אעמ ****/**
מחילת חוב לחברה - עסקה מלאכותית
בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי מחילת חוב שביצע בעל שליטה כלפי החברה שבשליטתו לא נבעה מהאינטרס של החברה או משינוי במצבה הכלכלי, אשר היה רעוע מהיום שבו רכש המערער את מניותיה, אלא מאינטרס של המערער לרשום הפסד הון כנגד רווח ההון מהחלפת מניות בשנת 1997. לנוכח האמור נקבע כי מחילת החוב לחברה היא בגדר עסקה מלאכותית שהמשיב יכול להתעלם ממנה. עם זאת, התקבל ערעור המערער באשר לשנת המס 1994 בעניין הכנסה מכוח הסדר נושים.
תחום: פסיקה
עמודים:2
מחוזי ת"א
18/12/2013 |
כבוד השופט מגן אלטוביה
מחוזי ת"אעמ ****/**
חברה הרשומה כחברה בלגית תיחשב לתושבת ישראל עקב שליטה וניהול מישראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי המערערת שהייתה רשומה כחברה בלגית בשנות המס שבערעור והחזיקה כמה נכסי נדל"ן בבלגיה - תיחשב לחברה תושבת ישראל, שכן השליטה והניהול הממשיים שלה היו בידי בעלי מניותיה בישראל. נקבע כי המנהלים הבלגיים ביצעו תפקידים מקצועיים בשירות המערערת, אולם בביצוע תפקידים אלה לא שלטו המנהלים הבלגיים במערערת ואף לא ניהלו את עסקיה השוטפים. לאור האמור נפסק כי רווח ההון שנצמח למערערת ממכירת מניות סלטי צבר חייב במס בישראל.
תחום: פסיקה
עמודים:3
מחוזי ת"א
עליוןעא ****/**
אימתי נחשבת מכירת נכס לחברת עורכי דין למכירת מוניטין עסקי?
בית המשפט העליון פסק כי המערער, עורך דין במקצועו, לא מכר לחברה שבבעלותו נכס של מוניטין עסקי אלא מכר את זכותו בשותפות עורכי דין לידי החברה. נפסק כי המערער כשל להוכיח ממכר של מוניטין וכי ענייננו במוניטין אישיים של המערער, והלקוחות שהובאו כעדים מטעמו אך חיזקו את המסקנה כי פנייתם אל השותפות נעשית בשל המערער עצמו ולא בשל החברה הנושאת את שמו.
תחום: פסיקה
עמודים:2
עליון
20/08/2013 |
דוד מינץ
מחוזי י-םעמ *****-**-**
סיווג עסקת מכירת מוניטין לחברת עורכי דין - כמכירת מוניטין אישי ולא עסקי
בית המשפט המחוזי בירושלים פסק כי עסקה למכירת מוניטין של משרד עורכי הדין גבריאל ראובינוף ז"ל לחברת עורכי דין שהמשיכה את פעילות המשרד - אינה עסקה למכירת/ רכישת מוניטין, ולפיכך המוכר אינו זכאי לשלם מס רווח הון בגין המכירה וחברת עורכי הדין אינה רשאית להפחית את עלות הרכישה. בית המשפט אמנם קיבל את עמדת המערערים כי אין לייחס חשיבות לכך שהמנוח נכח במשרד, שכן בשל גילו ומצבו הבריאותי ברי כי הוא לא עבד כשכיר אצל המערערת ובאותו אופן לא הייתה כל סיבה להכניס להסכם התניית אי תחרות. עם זאת, בחינת מכלול הנסיבות מלמדת כי ככל שנמכר מוניטין למערערת אין מדובר במוניטין עסקי כי אם במוניטין אישי שאינו ניתן להעברה, שכן למעשה מלבד הפסקת פעולתו האישית של המנוח לא השתנה דבר בפעילות המשרד.
תחום: פסיקה
עמודים:2
מחוזי י-ם
20/02/2013 |
כבוד השופט מגן אלטוביה
מחוזי ת"אעמ *****-**-**
אימתי רכישת מניות כוללת גם רכישת מוניטין בידי בעלי המניות?
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה ערעור שעניינו עסקאות שביצעה המערערת לרכישת מניות שלוש חברות לניהול קרנות פנסיה. בדיווחיה למשיב טענה המערערת כי בעסקאות אלו לא רכשה מניות בלבד, אלא נכס נוסף הנלווה למניות - מוניטין. בית המשפט פסק כי במצבים מסוימים וחריגים ייתכן שהעסק יזוהה עם בעל המניות ולא עם העסק עצמו. ברם, בנסיבות העניין נפסק כי המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה שלפיה רכשה מוניטין.
תחום: פסיקה
עמודים:3
מחוזי ת"א
22/06/2011 |
כב' השופטים א' ריבלין, א' פרוקצ'יה ונ' הנדל
עליוןעא ****/**
עסקאות מסוג Dividend-Stripping הן עסקאות מלאכותיות
בית המשפט העליון פסק כי עסקה מסוג Dividend-Stripping, שביצעה המערערת בשנת 1998, היא עסקה מלאכותית. בפסק דין ארוך ומעמיק ניתח בית המשפט את הוראת סעיף 86 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") על רכיביו השונים. במקרה שבו בחר הנישום לבצע עסקה שמקנה לו גם יתרון מס, כלומר עסקה מעורבת מטרות (מטרות כלכליות ומטרות פיסקאליות), קבע בית המשפט כי יש להעדיף מבחן שיביא בחשבון את משקלן היחסי של המטרות. מדובר במבחן "יסודיות הטעם המסחרי" הדורש שהטעם המסחרי יהיה יסודי דיו כך שלולא הוא, לא היה הנישום מבצע את העסקה.
תחום: פסיקה
עמודים:3
עליון